עיניים שלי הוא אלבום הבכורה של יהודה פוליקר שיצא ב-1985. האלבום היה תחילתה של דרך משותפת שלקחו פוליקר והמפיק והתמלילן יעקב גלעד, שינוי של 180 מעלות בקריירות של השניים. עד האלבום הזה, פוליקר וגלעד היו הכוח היוצר העיקרי מאחורי להקת “בנזין”. פוליקר בלחנים וגלעד בטקסטים. הסגנון המוזיקלי של “בנזין” היה רוק אנרגטי-אופטימי עם סאונד שמושרש בלהקות האצטדיונים של ארה”ב.
במהלך חזרה להופעה משותפת של “בנזין” ו”תיסלם”, עבור רשות השידור, שמה לב המפיקה ורדה איתי כי פוליקר מנגן בצד תוך כדי השירים, מוזיקה יוונית ששמע בבית הוריו. איתי שגם היא בת להורים יוצאי יוון, התעניינה במוזיקה והציעה לו להקליט שירים יווניים מתורגמים. גלעד התנגד בהתחלה. עד לאותו זמן, הוא תפס את המוזיקה היוונית באופן פשטני. כשהשמיע לו פוליקר את השירים הוא נדהם מהעוצמה ומהעומק הרגשי שבהם, והשניים יצאו לעבודה על אלבום חדש. על אף היותו מוזיקאי מוכר ומצליח, חברת התקליטים שלא ראתה פוטנציאל בשירים הקודרים, הקצתה לו תקציב זעום עד כדי כך שהשניים נאלצו להשתמש במכונת תופים בעוד פוליקר מנגן על גיטרה, בוזוקי, בס, קלידים ושר.
האלבום כולל שירים יווניים שתורגמו באופן חופשי ע”י גלעד שחלקם הפכו להיות להיטים ברפרטואר הישראלי. שיר הנושא, נשאר כבלדה עזת געגועים, עם סולואי בוזוקי רגשניים ונגינת קלידים קרה ומלנכולית. להיטים נוספים שהושמע רבות בתחנות הרדיו היו השירים “אלקו, סיפורו של צעיר עני ביוון, ו”בוקר יום ראשון” המלנכולי. ישנם גם רגעים קצביים יותר באלבום כמו “רוחות מלחמה” המר שמשלב בין מקצב יווני סוחף לגיטרות רוק עם טקסט קודר על המלחמה. “קחי אותי חזק” אחד משירי האהבה האופטימיים והרקידים באלבום, “שקיעה ים תיכונית” האינסטרומנטלי, היחיד שפוליקר הלחין, ו”כפיים” שהפך ללהיט עצום עם ריף קליט וקצב רקיד שהפך לשיר חובה בהופעותיו של פוליקר.
האלבום זכה להצלחה מסחרית מסחררת מפתיעה ועשה חסד עם המוזיקה היוונית בארץ שאמנם הייתה פופולרית עוד מימיו של אריס סאן, אך נתפסה כנמוכה. האלבום הציג את העומק והרגש הטמון במוזיקה היוונית ושיריו של פוליקר כבשו את תחנות הרדיו. האלבום היה גם לסנונית הראשונה של פרויקט משותף מצליח עוד יותר, “אפר ואבק”, אלבומם המכונן של פוליקר וגלעד שמתעמת עם הטראומה בהיותם דור שני לשורדי שואה.
