במדינה המקדשת כוכבים זוהרים, מאיר אריאל היה חריג בסצנה. הבחור שנולד ב-1942 בקיבוץ משמרות שהיה לחממה של גדולי האמנים הישראלים, לא היה נגן מוכשר טכנית וגם לא בעל גוון קול נעים במיוחד. הוא היה משורר שהעביר את יצירותיו במסגרת מוזיקלית שגם אז הייתה ברובה לא מקובלת במיינסטרים הישראלי. נודד לו בין בוב דילן לבין ספרי נביאים אחרונים, פורש את משנתו ומנגן שירים אינטלקטואליים שגם כיום הופכים למושאי שיחה ומצוטטים בהקשרים אקטואליים. אריאל שנולד לעולים ליטאיים שהיו ממקימי משמרות, היה לחברם של שלום חנוך וחנן יובל שהיו צעירים ממנו.
בתקופה זו החל לכתוב ולהלחין שירים, שחלקם עוד יהפכו ללהיטים תחת אמנים אחרים. גיוסו לצנחנים, עיצב את יצירתו לאורך הקריירה שלו. שירותו במילואים במלחמת ששת הימים, הוביל אותו לכתיבת השיר “ירושלים של ברזל” תגובה ארסית ל”ירושלים של זהב” האייקוני של נעמי שמר. שיר זה הוביל אותו לרדיו כשגרסתו של אריאל הושמעה רבות, מה שהעניק לו את התואר “הצנחן המזמר”. תואר שהעיק עליו בעת תחילת הקריירה המוזיקלית שלו, כך שמלבד תקליטון שכלל את “ירושלים של ברזל”, לא הוציא אריאל דבר למשך יותר מעשור.
במהלך התקופה, לא הפסיק לכתוב שירים שחלקם יהפכו לחלק חשוב בגוף העבודה שלו ושל אמנים אחרים. תקופתו כשליח מטעם הקיבוץ בדטרויט ארה”ב, חשפה אותו אל מוזיקת הפולק רוק ששינתה את חייו והובילה אותו לעיצוב דמות הטרובדור הישראלי שהיה. כשחזר ארצה לקיבוץ שימש כמזכירו עד שב-1978, הוציא את אלבומו הראשון “שירי חג ומועד ונופל”. אריאל שכתב להיטים אהובים לאחרים, יצא עם יצירתו שלו עם שירים כמו “שיר כאב” ו”ארול” בהפקת חברו שלום חנוך והשתתפותם של כמה מכוכבי המוזיקה הישראלית. האלבום לא הצליח עם צאתו ומיצב את אריאל כדמות אקסצנטרית רחוקה מאור הזרקורים.
האלבומים שהמשיך להוציא כמו “וגלוי עיניים”, “ירוקות” ו”זרעי קיץ” הניבו להיטים שצלחו על אף מורכבותם כמו “נשל הנחש” ו”זרעי קיץ” ושירו עם דיוויד ברוזה, “בצהרי היום”. מלבד זאת, אריאל עדיין היה דמות שנשארה כסוד של הבוהמה. עם מספר קטן של אנשים בקהל, אריאל היה מתוסכל מחוסר הצלחתו המסחרית. אמרותיו מעוררות המחלוקת על הקהילה הגאה, הביאו אותו לכותרות ואילצו אותו לעזוב את תל אביב בה השתקע מאז שנות השמונים. הוא חי בפרדס חנה לקראת סוף חייו, כשעקיצה של קרציה הובילה למותו בגיל 57.
מאז מותו, אריאל הפך להיות דמות מפתח בתרבות הישראלית ועם הזמן הוא זכה להצלחה ולהכרה בקרב חוגים רחבים בחברה הישראלית כאייקון תרבותי. השפעתו לא פסחה על גדולי הכותבים והיוצרים בישראל כשהציב סטנדרט של יצירה עם טקסטים מעמיקים בעלי שפה גבוהה שעסקו בנושאים אקטואליים. מאיר אריאל הוא כיום חלק מהקונצנזוס הישראלי והוא נחשב בצדק כאחד היוצרים החשובים, הייחודים והאיכותיים בתרבות הישראלית.
