גל הלהקות ששטף את ישראל בשנות התשעים התאפיין ברוח נעורים מתפרצת, עמוסת סקס אפיל, מעוררת מחלוקת וזועקת לחופש. להקה אחת לעומת זאת, לא לקחה את עצמה ברצינות גמורה. למען האמת, היא הייתה מאופיינת ברוח ילדותית בריאה שמעלה חיוך רחב על הפנים. בתיכון עירוני א’, הקימו חבורת תיכוניסטים שהמוזיקה שלהם לא בדיוק ניזונה מאבות המזון הרגילים מאמריקה ואנגליה. הם היו פרועים, שרו על זונות שהולכות כמו חילזון, על סמים למרות שהם מעולם לא נגעו בחומר משנה תודעה, על ריקי, על יוסי ולא הפסיקו ליצור בדיחות תוך כדי השירים. כל זה היה פרי חזונו של ילד בן 16 ושמו יוני בן טובים, בנה של שחקנית הקולנוע טליה שפירא.
יחד עם חברו הטוב מילדות מאור כהן, הקימו השנים להקה. הם צירפו אליהם את אורן לוטנברג כגיטריסט, שכבר הקים מספר להקות כפרונטמן והיה גדול מהשניים בשנה. על אף הסתייגותו הראשונית, שוכנע והצטרף אל ההרכב שהושלם עם צירופו של עדיאל פורטוגלי כמתופף. הלהקה נקראה בתחילה “מקהלת בית לווינשטיין”. אך ברגע שגילו כי המקום משמש לשיקום פצועי מלחמה, שינו מיד את השם על מנת לא לפגוע ברגשות לאומיים. כך שינו את שמם ל”זקני צפת”. למה? אין סיבה מיוחדת. משם הדרך אל ההכרה הייתה קצרה מאוד כשארבעה נערים עמוסי רוח שטות ונונסנס מגיעים לערב להקות צעירות במועדון ה”רוקסן” המיתולוגי, ויוצרים כאוס בהופעה עם קללות, צעקות ובדיחות שמשלהבים את הקהל וגורמים לבעלי המקום להוריד אותם מהבמה מחשש שדברים יצאו משליטה.
ההופעה השונה והפרובוקטיבית של הלהקה, החלה לעשות שמועות בעיר ותוך זמן הם מוצאים עצמם מנגנים בטלוויזיה ומקבלים ביקורות טובות בעיתוני “חדשות” ו”העיר”. בן טובים הנחה את הכיוון אל עבר להקות סלאדג’ מטאל ורוק ניסיוני עמוס רוח שטות. מלהקות כמו סוניק יות’ ו Rapeman ועד ל-Cows ו-Butthole Surfers שהיו כנראה להשפעה המרכזית על הלהקה. עם מאור כהן כפורנטמן שמופיע בתחתונים, לוטנברג עם טון גיטרה מלוכלך וכבד ופורטוגלי שמנגן באופן גס, הלהקה צברה לעצמה התעניינות ורתיעה בעת ובעונה אחת. בניגוד לחבריו, פורטוגלי רצה להתגייס ליחידה קרבית מובחרת ולפיכך כשהגיע לגיל גיוס עזב את הלהקה.
השלישייה המשיכה הלאה כשאת תפקיד המתופף תופס רע מוכיח, ילד פלא שניגן עם מאיר אריאל בעודו בן 15 ומתופף להקת “בלאגן”, הצטרף אל להקת הטינאייג’רים שהייתה צעירה ממנו כשבן טובים מנחה אותו לנגן באופן גס ומרחיק אותו מתפיסה של נגינה וירטואוזית. מי שלוקח את הלהקה תחת חסותו הוא איציק ליכטנפלד שהפיק את ההופעות של משינה שדאג להחתים אותם בחברת התקליטים NMC להקלטת אלבום ראשון. על בסיס השירים שהוקלטו בביתו של בן טובים על טייפ ארבעה ערוצים, החלה הלהקה להקליט את אלבומה. תוך יומיים, הסתיימו ההקלטות ויצא אלבומם הראשון והמכונן שנשא את שמם. עם שירים כמו “ציפי”, “ריקי”, “החיים יפים” וגרסת סלאדג’ לקלאסיקה של אריק איינשטיין ושלום חנוך, “מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר”, “זקני צפת” מיצבו את עצמם כאחת מהלהקות הייחודיות של העשור ההוא, עם אימוץ סגנון שמעטים בשוליים הכירו ורוח שטות שהשפיעה לא מעט על להקות עתידיות עם חוש הומור בריא.
למרות ביקורות טובות והופעות טלוויזיוניות פרועות, האלבום לא צלח מסחרית וההרכב האייקוני של הלהקה התפרק. בן טובים עזב את המוזיקה לטובת הקולנוע, לוטנברג החל לעבוד עם ברי סחרוף ומאוחר יותר כמפיק מוזיקלי ורע מוכיח עזב לארה”ב. בהרכב נשאר רק מאור כהן שהיה הפנים של הלהקה, והחליט להמשיך עם הפרויקט כמצטרפים אליו נגנים חדשים תם מוכיח בבס, אביב פאפו בגיטרות ויובל קיינר בתופים. האלבום השני שיצא ב-1994 בהפקתו של חיים רומנו, שאת כל שיריו כתב כהן, היה סיפור שונה לחלוטין. עם שירי פופ רוק פשוטים וקליטים, כהן הפך את הלהקה להצלחה מסחרית ולחיית פסטיבלים עם שירים כמו “שישי שבת”, “רק אל תלכי” ו”השכן” שהפכו ללהיטי רדיו נודעים והביאו את האלבום למעמד אלבום זהב.
גם הרכב זה התפרק במהרה וכהן חבר חזרה לבן טובים כשהם מקליטים מספיק חומר לאלבום כפול. חברת התקליטים מחלקת את החומר לשני אלבומים תחת השם “תנו לי שלאגר” שלא זוכים להצלחה מסחרית. והלהקה מתפרקת שבעקבותיה יוצא מאור כהן לקריירת סולו מצליחה.
בשנת 2013 הכריזה הלהקה על הופעת איחוד בפסטיבל הקצב בגני התערוכה שנערך בינואר 2014. באותה השנה מוציאה הלהקה אלבום נוסף ואחרון “לא היו דברים מעולם”. מאז “זקני צפת” לא חזרו לפעילות, אך חבריה שומרים על קשר עד היום, כששני אלבומיהם הראשונים כל אחד בתחומו השפיע על הרוק הישראלי והיה לפסקולם של נגנים צעירים שהקימו להקות רוק בין אם מחתרתי או פופי קליט.
