הדור השני של משפחת בנאי החל לפרוץ אל התודעה הישראלית באמצע שנות השמונים. הראשון שהגיח מבניהם היה מאיר בנאי שהוציא את אלבום הבכורה שלו בשנת 1984. במהלך הקריירה של בנאי הוא הוציא שירים מהורהרים, שירים שמחפשים אחר שלוות נפש ושלמות, שירים שנעו בין קצב מדבק לפזמונים דרמטיים שנשמעים כתפילות. מאיר בנאי הוציא בחייו הקצרים 8 אלבומים, שכללו כמה מהשירים האהובים ביותר בפסקול הישראלי, כשהוא מביא זווית חדשה לרוק הישראלי. בין גישה אלטרנטיבית לפזמונים מדבקים, בנאי צאצא למשפחה הנודעת, ספג את אווירת הבוהמה מקרוביו, על אף שהוריו לא עסקו בתחום.
מאיר גדל והושפע ממגוון רחב של מוזיקה. מריי צ’ארלס וחוליו אגלסיאס שנחשף בזכות אביו ועד לאמנים ולהקות מגוונים שונים כמו סטיבי וונדר, ניל יאנג, ג’ון מרטין ולהקת ג’נסיס בעיקר בתקופה הראשונה שלה. כבר בגיל צעיר, נמשך אל התחום כשהחל לכתוב ולהלחין שירים ובנוסף, גם לשחק. כשנבחן ללהקה צבאית, הוא התקבל מיד, אך בעקבות הרפורמה של הרמטכ”ל דאז איתן רפול, שביטל את הלהקות הצבאיות, בנאי גויס לחיל השריון ופעילותו האמנותית של הבנאי הצעיר נדחתה. כשהשתחרר מהצבא, שמע אותו השדרן הנודע מנחם גרנית, שהתרשם מכישרונו של הדור השני למשפחה. זה הזמין אותו לתוכנית הרדיו, שם ביצע את אחד מהסינגלים הראשונים שהוציא – “אביתר”. שהוקדש לאחיו הקטן אביתר, שעשור לאחר מכן, גם הוא ישנה את פני הרוק והמוזיקה הישראלית.
בעקבות זאת, מימן בנאי את הקלטת הסינגל הראשון שלו שכלל את “אביתר” ו”אל המנוחה” שזכו להצלחה עם יציאתם. המוזיקה שיצר בנאי תפסה גם את אוזנו של אחד מגדולי המלחינים של הזמר העברי נחום היימן, שהחתים את הזמר הצעיר בחברת התקליטים שלו בה הוציא את אלבומו הראשון. עם חומר כתוב שהיה מוכן לפני כן, הרכב של כמה מהנגנים המקצועיים ביותר במוזיקה הישראלית ועם סאונד קלאסי של שנות השמונים, בהפקתו של אריק רודיך, יצא אלבום הבכורה של מאיר הנושא את שמו ב-1984. האלבום זכה להצלחה והצביע על חיפוש כיוון מעניין והאקלקטיות של בנאי. בין שירי פופ פשוטים כמו “אביתר” ו”אל המנוחה”, בלדות כמו “ציפור מעל הים” ועד לשירים שמתכתבים עם רוק מתקדם כמו “אולי היום”.
בהמשך הקריירה, לקח בנאי חלק במופע שיריו של היימן, “חופים”, וגם שלח ידו במשחק, כששיחק בסרטים שונים כמו “שוברים” שביים אבי נשר, “נאדיה” של אמנון רובינשטיין וגם בתוכניות ילדים שונות. ל”שוברים” הלחין למילותיו של יאיר ניצני את “שירו של שפשף”, שיר שהפך הצלחה והיה ללהיט שעד היום שגור בפיהם של ישראלים רבים. ב-1987, הוציא בנאי את אלבומו השני, “גשם” בהפקתו של מתי כספי, שבעקבותיו הפך לכוכב מפורסם. האלבום כלל שירים שהפכו להיטים אהובים והציגו את ישראל מהזווית של בנאי, מלאה טיפוסים אבודים המנסים לחפש עצמם בעולם עמוס ומהיר. שיר הנושא שנכתב בעקבות שורה מסרטו האייקוני של מרטין סקורסזה “נהג מונית”, הפך לשיא של רגש מזוקק בצורה הכנה ביותר. עוד שירים שנחלו הצלחה הם “תגידי אש תגידי מים”, “אל תלכי מכאן” וכמובן “תני לי מקום” שזכה לאינספור גרסאות כיסוי. עד ל”גשם”, בנאי לא הופיע ובעקבות האלבום המצליח, החלו להתרבות ההופעות במקביל להצלחה הגדולה שהובילו אותו לברוח מאור הזרקורים, כשהוא שומר על הלך רוח צנוע ומתרחק מעיני הציבור.
עם פתיחת שנות התשעים, הוציא את האלבום “הצבעים המשתנים” שהיה שונה מקודמו. האלבום היה מלנכולי יותר, עם עיבודי כלי קשת וטקסטים עצובים. לקהל הישראלי היה קשה להכיל את התוכן הקודר שעסק בנושאים לא מקובלים. על אף שלא הצליח בזמן אמת, היום הוא נחשב לאחת מיצירות המופת שלו. שנתיים לאחר מכן, הוציא את “וביניהם” שהחזיר אותו לקדמת הבמה והפך לפרויקט המליח ביותר שלו. בעקבות להיטים גדולים כמו שיר הנושא, “אהבה קצרה” ו”שער הרחמים”, קיבל האלבום מעמד פלטינה עם מעל למכירות של 40 אלף עותקים. בנאי זכה באותה השנה בתואר זמר השנה ו”אהבה קצרה” קטפה את נתואר שיר השנה. סגנון האלבום שהיה הרבה יותר פשוט וכלל שירי פופ רוק מעמיקים, קיבע את בנאי כאחד הזמרים החשובים והבולטים במוזיקה הישראלית.
בנאי המשיך בקריירה שלו עם אלבומים שהצליחו גם הם כמו “מנגינת הנדודים” ששיר הנושא שלו הפך ללהיט אהוב. עם הזמן, בנאי יחד עם אביתר אחיו, התקרבו אל היהדות, תהליך שהסתיים בחזרתם בתשובה. מאז 2001, לא הוציא מוזיקה חדשה כלל עד שחזר עם “שמע קולי” שיצא ב-2007 ובו גרסאות רוק קל לפיוטים נודעים של ר’ שלום שבזי, אבן גבירול, אבן עזרא ורבים אחרים. שירים כמו “לך אלי” הפכו להיות הצלחה וקירבו את הקהל החילוני למוזיקה וטקסטים שלא הופיעו עד אז. לבנאי מקום חשוב בעיצוב המוזיקה הישראלית בכך שהנגיש את הפיוטים בצורה של מוזיקה פופולרית. תופעה רחבה כיום במוזיקה הישראלית.
מאיר בנאי לא הוציא מאז מוזיקה חדשה. עשור לאחר אלבומו האחרון הוא הלך לעולמו ממחלת הסרטן בעודו בן 56. הציבור המופתע שלא היה מודע למחלה, הוכה בתדהמה על לכתו של אחד מאמני הרוק היותר אישיים ועמוקים שעיצבו דורות במדינה למודת כאב, ששיריו הפכו לנכס צאן ברזל במוזיקה והתרבות הישראלית.
