בשנות השישים והשבעים, הגיטרה הייתה לסמל סקס בלתי ניתן לערעור עם סולואים בלוזיים שהמריאו לשמיים על צוקים לרקע ברקים. הגיטריסטים היו אלילים שניגנו על הגיטרה שלהם כאילו הייתה אישה. גיטריסט אחד שהגיע בסוף שנות השישים, היה אנטיתזה מוחלטת להלך הרוח הזה ופרץ גבולות בנגינתו השכלתנית והמונומנטלית. רוברט פריפ, פניה של להקת קינג קרימזון, שעבר את גלגוליה הרבים ובחר את חבריה בקפידה, נחשב לאחד הגיטריסטים החשובים ברוק ובמוזיקה הפופולרית בכלל. מעבודתו עם קרימזון ועד לשיתופי פעולה עם דיוויד בואי, בריאן אינו, פיטר האמיל, דיוויד סילביאן או בלונדי, הסאונד שלו הפך למזוהה עמו מיידית והוא הוכיח שגיטרה יכולה לשמש ככלי אינטלקטואלי לכל דבר.
פריפ נולד במאי 1946 למשפחה ממעמד הביניים בדורסט הכפרית שבאנגליה. כבר בילדותו, הבין את חשיבות המוזיקה והגיטרה בחייו, כשהרים את הכלי בעקבות הנגינה של סקוטי מור בלהקתו של אלביס פרסלי. על אף שתכנן ללמוד ניהול נדל”ן, הוא החליט בגיל 17 להפוך למוזיקאי מקצועי כשהוא מנגן במספר הרכבים בחתונות ואף בבר מצוות. להקתו הרצינית הראשונה היא League of Gentlemen שהייתה קצרת ימים, על אף שהשם יחזור במהלך הקריירה שלו. במהלך תקופה זו, ליטש את יכולותיו והתאמן רבות על הנגינה שלו, שגרה עליה הוא מקפיד עד היום. הוא נחשף במהלך קיץ האהבה למהפכת הפסיכדליה והיה בעל טעם מוזיקלי אקלקטי שהבהיר לו את החזון שהחל לגבש, הן כנגן והן כמנהיג הרכב. מהיצירות הגדולות של מוזיקאי הג’אז מיילס דיוויס, דיוק אלינגטון וצ’ארלס מינגוס, דרך הפסיכדליה ששלטה עם הביטלס והנדריקס ואל המוזיקה המודרנית של מלחינים כמו ברטוק וסטרווינסקי, וגם מנגינתו של הבלוזיסט ג’ון מאייל.
ב-1967, הצרף לחבריו האחים מייקל ופיטר ג’יילס אל ההרכב “ג’יילס, ג’יילס ופריפ” שהיו הרכב מוזיקלי קומי שהקליט אלבום אחד בלבד שיצא ב-1968, לא הצליח מסחרית והיה רחוק שנות אור מהלך הרוח הפסיכדלי של התקופה. עם פירוק ההרכב, הקימו מייקל ג’יילס ורוברט פריפ הרכב חדש אליהם צורף הסולן גרג לייק, המולטי אינסטרומנטליסט איאן מקדונלד והתמלילן פיטר סינפילד. כך נולדה קינג קרימזון שליטשה את חומריה והוציאה בשנת 1969 את אלבום הבכורה שלה In the Court of the Crimson King. אלבום המופת הזה הפך לנכס צאן ברזל ולאחד האלבומים החשובים ביותר בתולדות הרוק. המוזיקה הייתה שאפתנית, אפלה, מיזגה בין סגנונות שונים ויצרה מוזיקה שלא נשמעה כמוה עד אז. עם האלבום הזה בלבד, קרימזון ופריפ חתמו את המורשת הבלתי מעורערת שלהם שתמשיך הלאה אל עבר ניסויים חדשניים ופיתוחי סאונד חדשים.
בגלגוליה הרבים של להקת קינג קרימזון פריפ היה תמיד עמוד השדרה של הלהקה והיחיד שנשאר בה לאורך כל הדרך. בנוסף להיותו גיטריסט מחונן, הוא שימש כמלחינה העיקרי כשהלהקה עוברת בין סגנונות שונים לאורך תקופות ותנועות תרבותיות שונות. מרוק מתקדם, לרוק סימפוני, אוונגרד ניסיוני, פיוז’ין, רוק אקספרימנטלי, ארט רוק, ניו ווייב ועד למטאל תעשייתי, רוברט פריפ נודע בגישתו האקסצנטרית והקשה כלפי יתר חברי הלהקה וגישתו הבלתי מתפשרת למען הלך הרוח המוזיקלי. גם מחוץ לקרימזון, פריפ לקח חלק באלבומים חלוציים ששינו את המוזיקה הפופולרית. בין עם בעבודתו עם דיוויד בואי, או באלבומיו של פיטר גבריאל. שיתוף הפעולה עם בריאן אינו הוא גם אחד מהרגעים החשובים במוזיקה האלקטרונית ושני האלבומים שהשניים יצרו בשנות ה-70, מהווים חלק אינטגרלי חשוב בעיצוב מוזיקת האמביינט. באלבומים אלו טבע את המונח “Frippetronics” בו הוא מנגן על הגיטרה בדיליי מה שיוצר אפקט פסיכדלי. ב-1974, פריפ פירק לראשונה את קינג קרימזון רגע לפני הצלחה מסחרית עצומה ועבר לגור במוסד כשהוא לומד במחיצת הפסיכולוג הגורו ג’יי ג’י בנט. פריפ חוזר למוזיקה בשנת 76 כשהוא לוקח חלק באלבום הבכורה של פיטר גבריאל. בשנת 77 הוא לוקח חלק באלבום “Heroes” של דיוויד בואי ובשנת 78 באלבום Parallel Lines”” של בלונדי. בשלהי שנות ה-70 מוציא פריפ את אלבום הבכורה שלו, בו לקחו חלק אמנים רבים בניהם: פיל קולינס, פיטר גבריאל, דריל הול, פיטר האמיל, בריאן אינו ועוד. על צילום ועיצוב עטיפת האלבום הופקד כריס סטיין, גיטריסט להקת בלונדי.
במהלך שנות ה-80 מחדש פריפ את פעילותה של להקת קינג קרימזון שמתפרקת בשנית בשנת 84 אחרי טרילוגיית אלבומים. בשנת 82 הוא יוצר אלבום משותף עם גיטריסט להקת פוליס אנדי סאמרס I Advance Masked. בהמשך, הוא יצא לאור עם פרויקטים שונים שיצר כמו להקת הפוסט פאנק The League of Gentleman וסדנת הגיטרות שלו שכללה גיטריסטים שמנגנים את יצירותיו המינמליסטיות והמורכבות שכללו תפקידים שונים מצד הגיטרות.
במחצית הראשונה של שנות ה-90 פריפ משתף פעולה עם היוצר דייוויד סילביאן, סולן להקת Japan לשעבר. השניים מוציאים אלבום משותף בשם The First Day בשנת 93 ויוצאים לסיבוב הופעות מוצלח שהונצח באלבום ההופעה החיה Damage: Live
במשך כל שנות ה-2000 פריפ שיתף פעולה וניגן עם הרכבים ואמנים שונים בניהם: ג’ון פול ג’ונס, בריאן אינו, ג’ו סטריאני, רוברט מיילס, Porcupine Tree ועוד.
גם כיום, פריפ ממשיך לפעול בין היתר בהיותו אושיית רשת עם אשתו, זמרת הפאנק טויה וילקוקס, כשהם מבצעים גרסאות כיסוי לשירים מוכרים בתחפושות צבעוניות. דבר ששבר את הסטיגמה כלפי דמותו הקשה והמיזנתרופית. פריפ היה ונותר אחד הגיטריסטים והמלחינים המשפיעים בתולדות הרוק, מהדמויות שהעלו את הרוק לדרגת אמנות והשפיע על נגנים רבים מלהקות רוק מתקדם וירטואוזיות ועד ללהקות פאנק וארט רוק אינטלקטואליות.
