האיש שראה הכל הוא אלבומה השני של להקת “רוקפור” שיצא במרץ 1995 והיה לאלבום קאלט בשל ייחודו המוזיקלי שלא נראה בנוף הישראלי. הלהקה מחולון שאהבה בכל ליבה את הרוק הפסיכדלי של שנות השישים, יצרה אלבום עברי עם לחנים שהושפעו משירי הביטלס, פינק פלויד, הבירדס ועוד, כמעין שאיפה אמנותית שיש להגשים. האלבום בהחלט הגשים את השאיפה שלו והוא נחשב לאבן דרך ביצירת מוזיקה עברית המתכתבת עם סאונד מערבי.
תחילת העבודה על האלבום מגיעה לאחר הכישלון המסחרי של הלהקה בעקבות אלבומה הראשון, “רשת פרפרים”, שלמרות שהניב שני להיטים “הכעס” ו”שוב לא שקט”, לא זכה להצלחה מסחרית. בעקבות זאת, עזב הגיטריסט אמיר צורף, כשאת עמדת הגיטריסט תופס הבסיסט ברוך בן יצחק, ולעמדת הבס נכנס מרק לזר. באלבום הבא, החליטו החברים לנקוט בגישה פרפקציוניסטית טכנית. במשך שלוש שנים, הם עבדו על האלבום בין היתר בשל נסיעה לאנגליה בכדי לרכוש ציוד אותנטי משנות השישים, על מנת ליצור סאונד דומה למוזיקת הרוק הפסיכדלי האמריקאית והבריטית בזמן אמת.
הלהקה השתמשה בכלים ליצירת מוזיקה פסיכדלית בעברית, אם כי בניגוד לרוב הטקסטים ברוק הפסיכדלי של שנות השישים, מדובר באלבום מלנכולי וכואב. הסולן אלי לולאי, שחווה משבר נפשי עם טרגדיות לאומיות, כתב טקסטים שמתארים מועקה ועצבות. העטיפה הנוסטלגית של אביו של איסר טננבאום, תרמה לאווירה. כל זה תחת מטריה הכוללת את כל הסממנים של הפסיכדליה עם גיטרת ריקנבאקר בת 12 מיתרים, בס שאף הוא תוצרת ריקנבאקר, מלוטרון ואפקטים של היפוך הקלטות על מנת ליצור סאונד מושלם.
האלבום נחל הצלחה והכניס לרפרטואר של הרוק הישראלי, כמה מהשירים הפופולריים והאהובים ביותר. שיר הנושא שכולל פזמון אלמותי ועוסק באיזשהו איש שמאס עם העובדה שראה הכול. “מכונת הזמן” שנשען על צליל הגיטרה בת 12 המיתרים ומעניק לו את הגוון הפסיכדלי של שנות ה-60 וכמובן, שירם הנודע ביותר, “חור בלבנה”, טקסט של אדם מיואש ומפוחד במדינה קרועה ולמודת אסונות (לולאי כתב את השיר אחרי שהיה עד לפיגוע בקו 5) עם רצף אקורדים שחוזר על עצמו עד לקליימקס עם סולו גיטרה דרמטי שמגיע לכאוס קקופוני.
רחוק מהפסיכדליה שנוצרה בזמן אמת בארץ ע”י הצ’רצ’ילים וקרוב יותר לפסיכדליה הבריטית והאמריקאית, יצרה “רוקפור” אלבום שייצג ישראליות אחרת. כחול לבן על גבי קליידוסקופ. האלבום שיצא לפני רצח רבין, היה לחלק אינטגרלי מפסקול התקופה ועם השנים הפך לאחד האלבומים החשובים והאהובים ברוק הישראלי.
