Revolver נחשב לאחד האלבומים המהפכניים ביותר בתולדות המוזיקה, ששוחרר על ידי הביטלס בשנת 1966. יצירה פורצת דרך זו סימנה סטייה משמעותית מהסאונד הקודם של הלהקה והציבה סטנדרטים חדשים לחדשנות ולניסויים במוזיקה פופולרית. שם האלבום מרמז על אופיו המשתנה, ומסמל את האבולוציה של הביטלס כמוזיקאים וככותבי שירים. מבחינה מוזיקלית, ‘ריבולבר‘ הוא אסופה של ז’אנרים וסגנונות, המשלב רוק, פופ, פסיכדליה, מוזיקה הודית וניסויים אוונגרדיים. האלבום מציג מגוון רחב של כלים, כולל גיטרות, בס, תופים, קלידים, צופרים, כלי מיתר וכלים הודיים מסורתיים וביניהם סיטאר. הביטלס השתמשו גם בטכניקות אולפן חדשניות כמו טייפ לולאות, הקלטה לאחור ומניפולציות של שינוי מהירויות, מה שסייע בדחיפת הגבולות של שיטות ההקלטה הקונבנציונליות קדימה.
אחד החידושים הבולטים באלבום הוא שילובו עם השפעות מוזיקה הודיות, בהשראת השקיעה של ג’ורג’ הריסון ברוחניות המזרחית ולימודיו עם וירטואוז הסיטאר ראווי שנקר. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הרצועה Tomorrow Never Knows הכוללת מנגינת סיטאר מהפנטת המציגה לקהל המערבי ברובו את הייחודיים של המוזיקה ההודית. שירים מפורסמים ומשפיעים נוספים מהאלבום, שהותירו חותם בל יימחה על המוזיקה, הם אלינור ריגבי – יצירת מופת נוקבת ומלנכולית, הכוללת עיבוד של רביעיית כלי מיתר שמוסיף עומק ודרמה למילים העמוקות של פול מקרטני וג’ון לנון, המדברות על בדידות וייאוש, Taxman שנכתב על ידי ג’ורג’ הריסון ומהווה ביקורת נוקבת על מדיניות מיסוי, ועוד. הרצועה הסוגרת של האלבום Tomorrow Never Knows, שהוזכרה לעיל, היא ניסוי פורץ דרך בז’אנר הרוק הפסיכדלי, הכולל מקצבים מהפנטים, אפקטים קוליים ייחודיים, ושימוש בכלים חדשניים. מילות השיר, שכתב לנון בהשראת חוויותיו מהסם ההזייתי LSD ומספר בשם ‘החוויה הפסיכדלית: מדריך המבוסס על ספר המתים הטיבטי‘, חוקרות נושאים של מוות, אגו והתעלות, המשקפים את הזרם התרבותי של שנות ה-60, שכלל בין היתר התנגדות למלחמת ויאטנם, אימוץ עקרונות של חופש והתנגדות לממסד.
