מי שמוגדר כיום כנסיך הרוק הישראלי, עבר דרך ארוכה רווית חילופי סגנונות, מדינות, שפות וכלי נגינה, כשהוא מתחיל כאחד מנציגי השוליים של המוזיקה הישראלית וממשיך כסופרסטאר שנשאר כסממן ישראלי מובהק. הילד שנולד באיזמיר שבטורקיה ועבר עם משפחתו לרמת יוסף בבת ים, גדל רוב חייו בסביבה מוזיקלית אקלקטית, מה שהפך אותו למוזיקאי ורסטילי שמסרב לחזור על עצמו. מבית ההורים שהקשיבו לוילסון פיקט וג’יימס בראון, לאהובה עוזרי שהושמעה רבות בשירותו הצבאי וכמובן להקות ואמני הרוק הגדולים שעיצבו את טעמו ונגינתו. עוד בתיכון החל את הקריירה המוזיקלית שלו כשניגן בלהקת הרוק המתקדם “חלום קוסמי”.
תחילת החותמת שלו בתרבות הישראלית ואפילו האירופאית יש לומר, היא עם חבריו לסצנת הפאנק והאלטרנטיב בארץ שהיגרו לבלגיה ושם הקימו את ההרכב “מינימל קומפקט”. הלהקה שכללה יחד עם סחרוף עוד דמויות מוכרות בסצנה כמו סמי בירנבך, מלכה שפיגל וכמובן, רמי פורטיס, הפכה לשם דבר באירופה כשהביאה את סאונד הפוסט פאנק הניסיוני יחד עם ניחוח ים תיכון שהביאו מהבית. השילוב הפך אותם לייחודיים בסצנה שגם כך היתה עמוסת הרכבים, עם אלבומים וסיבובי הופעות מוצלחים וגם הופעה בפסקול לסרט הבלתי נשכח של וים ונדרס, “מלאכים בשמי ברלין”.
עם פירוק מינימל קומפקט, חברו סחרוף ופורטיס יחדיו לשיתוף פעולה שיהפוך לאחד הנודעים בישראל. עם הקמת הצמד “פוריין אפייר” שגם הוא היה שילוב של פוסט פאנק, ניו ווייב, אלקטרוניקה והשפעות אורינטאליות מהבית, הם הוציאו אלבום בשם East on Fire שזכה להצלחה לא רעה. עם שידורים ב-MTV וסיבוב הופעות מוצלח, היה נדמה שסחרוף הולך להישאר שגריר בחו”ל עם מוזיקה לועזית שמושרשת היטב במערב, עד שמה שהיה נדמה לשניים כפרויקט צדדי בזמן שחזרו לביקור בארץ, הפך להצלחה מסחררת ולא צפויה. האלבום “סיפורים מהקופסא” שיצא תחת השם של פורטיס, כשסחרוף משמש כמפיק ומלחין שותף בכל השירים, הופך להצלחה עם להיטים שחורשים את הרדיו ומביאים את השוליים אל המרכז, השניים מבינים סופית כי מקומם הוא כאן.
הרוק שיצר הצמד בעברית כמובן, הפך כחול לבן, פחות אירופאי ומנוכר. עם אלבומם הראשון “1900?” שיצא תחת השם פורטיסחרוף, הפכו השניים לכוכבים ממלאי הופעות עם להיטים נצחיים. שנות התשעים נפתחו בתרועה עבור השניים, אולם סחרוף עדיין היה הגיטריסט שמנגן בצד ולא במרכז הבמה. עם פריצתו אל הקונצנזוס הישראלי, סחרוף השלים במהלך העשור את תהליך הפריצה אל קדמת הבמה. אלבומו הראשון “הכל או כלום” היה להצלחה לא רעה בארץ, שכלל סאונד רוק אלטרנטיבי בסיסי וטקסטים שכתבו אחרים.
1993 היא שנת המפנה שתשנה את הקריירה של סחרוף לעד, כשהוא חבר לרע מוכיח, מתופף ומפיק צעיר וחדשן. יצאת האלבום “סימנים של חולשה” בישרה על מהפכה בסאונד של הרוק הישראלי. עם סאונד שהושפע יותר מהמוזיקה האלקטרונית שחרשה את אנגליה בשנות התשעים כמו זו של אפקס טווין והפרודיג’י, וטקסטים לראשונה פרי עטו, נוצרו שירים ששילבו סאמפלים וביטים עם גיטרות ודיסטורשן והבהירו סופית שברי יכול בהחלט לבד. מאז, הוא ממשיך ליצור עם אלבומים ולהיטים שהפכו לנכסי צאן ברזל, וממשיך לאתגר את המאזין הישראלי שמקבל באהבה את המוזיקה הניסיונית והשילוב של מזרח ומערב שכל כך מאפיין את התרבות הישראלית שיונקת משני העולמות.
