יצירתו המכוננת והמשמעותית של דייוויד גילמור החלה לפני יותר מ-50 שנה, ונמשכת עד היום, אך עיקרה מבוססת על 5 אלבומי המופת של פינק פלויד שיצאו בשנות ה-70- Meddle, The dark side of the moon, Wish you were here, Animals, The Wall. בתקופה זו הוא מיצב את עצמו כאחד המוזיקאים המשפיעים ביותר ברוק. הוא תרם להלחנת השירים שהפכו לנכסי צאן ברזל של הז’אנר, הוא צבע אותם בקולו, וכמובן העניק להם את עבודת הגיטרה, שצליל אחד ארוך ממנה, מספיק כדי לזהות את טביעות אצבעותיו על צוואר הגיטרה, ולמאות גיטריסטים לתהות איך אפשר לשחזר את הצליל הזה. (תשובה – אי אפשר)
כבן למרצה בכיר לזואולוגיה, ואם מורה, עולם המוזיקה ריתק אותו הרבה יותר. הוא הקשיב למוזיקה שהלכה וצברה תאוצה החל מאמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת. אלביס פרסלי, ביל היילי, ו”הצלליות” היו היסודות. הוא השאיל, אך לא החזיר, גיטרה משכן והחל לחקות את מה ששמע. יחד עם שני חברים מבית הספר הוא הקים את ההרכב Jokers Wild, שלא צבר תאוצה, אך יותר מעשור לאחר מכן, ב-1978 גילמור יאחד אותם להקלטת אלבומו הראשון מחוץ לפינק פלויד.
במקביל, החברים מהאזור, סיד בארט ורוג’ר ווטרס הקימו את פינק פלויד בתחילת 1966. בהנהגת בארט, שהיה המנוע העיקרי של ההרכב, הם הוציאו את אלבומם הראשון ב-1967, The piper at the gates of dawn שהביא את ההרכב מסצנת המחתרת המוזיקלית של לונדון, לפסגת הפסיכדליה של אותן שנים.
יהלומו של סיד בארט החל לדעוך עקב שימוש אינטנסיבי ב-LSD, שגרם לו להיות מנותק מהלהקה ומהעולם. גילמור, חברו לספסל הלימודים של בארט בפקולטה לאומנות, נקרא לדגל. הלהקה, שמאחוריה אלבום בכורה מוצלח ומוערך, אך ללא הכוח המניע שלה, החלה לחפש את דרכה החדשה. יחד עם גילמור בגיטרה וברוב תפקידי השירה, הם פיתחו את ה-Space Rock, סגנון המאופיין בנגינה משוחררת מכבלי הרוק הסטנדרטי, ובשירים ארוכים מהרגיל. הם נגעו במוזיקה לפסקולים, פולק-רוק בריטי, ואף שיתפו פעולה עם תזמורת באלבום- Atom heart mother- שהיה הראשון מאלבומי הלהקה שהגיע למקום הראשון במכירות בבריטניה. שנה מאוחר יותר, יוצא אלבומם השישי Meddle, ובו יצירת המופת Echoes שנפרשת על כל צידו השני של האלבום, במשך למעלה מ-23 דקות, עם שילוב קולות מהפנט של גילמור ורייט.
ב-1973 החיפושים הסתיימו כאשר Dark side of the moon יצא לאוויר העולם. הגיטרה של גילמור מתגלה בשיא תפארתה בקטעי הסולו ב- Time וב- Money. התרומה הווקאלית שלו להרכב מאפיינת גם היא את האלבום. בהמשך, הוא יהיה אחראי על השירה, וההלחנה של מספר שירים אייקונים באלבומי המופת של הלהקה שבאו אחריDark side…. אלו חשפו עוד ועוד מעולם יכולות הנגינה והשירה של גילמור, עד שסולו הגיטרה בשיר Comfortably numb מגיח וחושף אולי את הפסגה הגבוהה ביותר, שממנה רואים את כל הפסגות שהוצבו עד אז. לאחר פרישת ווטרס מהלהקה, פינק פלויד בהנהגת גילמור, הפעם גם ככותב, תוציא שני אלבומי אולפן נוספים.
מחוץ לפינק פלויד הוא גם מגלה ותומך באמנים בתחילת דרכם. ב-1974 מסייע גילמור לזמרת צעירה לפרוץ דרך, הוא מעביר קלטת שלה לאחד המנהלים ב-EMI ששומע לראשונה את קייט בוש, וממהר להחתים אותה על חוזה הקלטות. גילמור מפיק בעצמו שני שירים מאלבומה הראשון.
החל מ-1978 החל גילמור בעבודת סולו, והוציא ארבעה אלבומי אולפן. (החמישי ייצא בספטמבר 2024) סיבוב ההופעות האחרון שלו היה ב-2016, ובמהלכו חזר לשתי הופעות היסטוריות מול קהל באמפיתיאטרון של פומפיי באיטליה, בשחזור פסקול ההופעה המיתולוגית ללא קהל של פינק פלויד באותו אמפי מ-1972.
סגנון הנגינה של גילמור אינו מתאפיין בווירטואוזיות המהירה של ריצ’י בלקמור, ג’ימי פייג’, או בריאן מאי, הוא העיד על עצמו שהוא היה רוצה, אך פשוט לא יכול לנגן מהר כמו אדי ואן היילן. הוא משתמש לרוב בסולמות הבלוז הסטנדרטיים, אבל מביא לצוואר הגיטרה טונות של רגש, מתיחות מיתר ארוכות ומושלמות, וצליל “שמן” וגדול שאי אפשר לטעות ביוצרו.
ואם כבר גיטריסט- הגיטרה שהכי מזוהה עם גילמור היא הפנדר סטרטוקסטר השחורה, אותה רכש בניו-יורק ב-1970, ומוקלטת בכל אלבומי הלהקה מ- Meddle ועד ה-The final cut. יחד עם רוב אוסף הגיטרות שלו היא הוצעה למכירה במכירה פומבית, והרוכש המאושר קיבל לידיו חתיכת היסטוריה תמורת כ- 4 מיליון דולר. גילמור העביר את התמורה מהמכירה לארגון צדקה למען איכות הסביבה. קצת יותר מ-21 מיליון דולר.
מעל 55 שנה מפיק גילמור רגעי רגש קסומים מתוך הגיטרה שלו. באמצעות טביעת סאונד גיטרה ושירה ייחודיים ואופייניים, שלאורך השנים גם ניחמו, אבל גם הצליפו, נצרבו רגעים אלו בכל אחד שהחזיק אי פעם בידיו תקליט של פינק פלויד.
