ז’אנר הרוק כמו בעולם, גם בישראל היה בשנותיו הראשונות לטריטוריה גברית, שייצגה את הפן הזכרי והמחוספס. אך בשנות התשעים, הגיחה לקונצנזוס אתי אנקרי, שיצרה מוזיקת רוק אישית, כאובה, בוגרת וחדה כשהיא מנפצת את הסטריאוטיפ. אנקרי נולדה בלוד להורים עולי תוניס וכבר מילדותה, גילתה את כישוריה במוזיקה ומשחק שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מחייה. משחק בהצגות בגן ושירה במקהלת בית הספר היו לחוויות הראשונות להתמקצעות בתחומים הללו. בבית, נחשפה למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים. ממוזיקה ערבית קלאסית ואופרות ועד למוזיקה של הלהקות הצבאיות, רוק וג’אז.
בגיל 13, כשהחלה לנגן בגיטרה עשתה את צעדיה הראשונים בכתיבה והלחנת שירים. כשהתגייסה לצה”ל, שובצה לתפקיד במשרד הביטחון, אך זמן קצר לאחר מכן, הגיעה ללהקה צבאית. לאחר שחרורה, זכתה במלגה מקרן תרבות אמריקה ישראל, שאפשרה לה ללמוד משחק ומוזיקה. היא צברה ניסיון בתחומים כששיחקה בסרט הטלוויזיה “לחם” ושרה בפסטיבל ערד וכן התמודדה בקדם האירוויזיון לשנת 1987. אנקרי היא אחת מהתלמידות של המחזור הראשון של בי”ס למוזיקה “רימון”. עם חומר מקורי שכתבה, ניגנה את השירים בגרסתם הראשונית למייסד בי”ס יהודה עדר. עדר התרשם משיריה של אנקרי והפנה אותה אל המפיקים אתי אנטה ומיכאל תפוח. אנטה הפנתה את אנקרי אל אלון אולארצ’יק שלקח אותה תחת חסותו המוזיקלית כשהוא מפיק את אלבומה הראשון.
תחת הפקתו, שיריה של אנקרי עובדו ונוגנו ע”י הרכב מלא כשהשירים של אנקרי עוסקים בנושאים שונים כמו געגוע ואלימות עם השפעות שונות. מפ’אנק ועד להארד רוק שהגיע כתוצאה מהשפעתו של אחיה של אנקרי, יוסי. ב-1990, הוציאה את אלבום הבכורה שלה “רואה לך בעיניים” שהפך לסנסציה לאומית ומכר עשרות אלפי עותקים עם להיטים שהפכו להיות נכס צאן ברזל במוזיקה הישראלית. משיר הנושא הנוקב שעסק באלימות במערכת יחסים, נושא שעד אז לא הושר בישראל ועד לשירים כמו “לוליטה” ו”לך תתרגל איתה” שהפך ללהיט עצום עם יציאתו, למרות שהתחיל כבדיחה של אנקרי באולפן.
עם ההצלחה העצומה שהגיעה עם “רואה לך בעיניים”, הפכה אנקרי לכוכבת מוכרת. זמן קצר אחרי צאת האלבום חזרה אנקרי לראשונה לשורשים כשהוציאה את הסינגל “אשבו”, שירו של המוזיקאי האלג’יראי חאלד חאג’ איברהים, המשלב רוק ומוזיקה מזרחית בעיבודו המוזיקלי של יזהר אשדות.
לקראת עבודה על אלבומה השני, החליטה אנקרי לנטוש את צלילי הרוק הדרמטי אל עבר מוזיקה יותר אישית וקרובה להלך רוחה. שלוש שנים לאחר מכן ב-1993, הוציאה את אלבומה השני “קראת לי אסתר” שאכן היה שונה לחלוטין בסגנונו כשהוא מושרש בצליל שקט יותר עם בלדות אקוסטיות והשפעות של מוזיקת עולם. גם אלבום זה זכה להצלחה עם יציאתו. השיר “מיכאל” שהופיע עוד בפסטיגל הפך גם הוא למרכזי בגוף העבודה של אנקרי. שירים נוספים כמו שיר הנושא, “רגעים” ו”לפעמים” גם הם הפכו אהובים והביאו את האלבום למעמד זהב.
במהלך השנים החלה אנקרי בתהליך התקרבות לדת ובעיקר אל חסידות ברסלב עד שחזרה בתשובה סופית. עם השינוי בחייה, השתנתה גם המוזיקה שלה כשהיא יוצרת בסגנון הקרוב אל מוזיקה אתנית ומוזיקה יהודית. ב-2004, הוציאה את אלבומה “מיליונים” שהחזיר את אנקרי אל התודעה עם שיריה החדשים שהיו מחאתיים ומודעים חברתית כששיר הנושא בסגנון רגאיי הפך להיות להיט המושמע רבות ברדיו. גם כיום, אנקרי ממשיכה ליצור כשאלבומיה כבר אינם בטריטוריית הרוק, אך כוללים רבדים רוחניים עמוקים וחקירת טריטוריות מוזיקליות שלא נפוצות במיינסטרים.
עם “רואה לך בעיניים”, חתמה אנקרי את מקומה בעולם הרוק הישראלי כשיצרה את אחת מהיצירות הנוקבות והמעמיקות במדינה, עם סאונד עוצמתי המשלב בין מקורות שונים, ושירים שנותרים איתנים בפסקול הישראלי.
