קשה לחשוב על דמויות רבות שהיו כה משפיעות ומעורבות בעולם המוזיקה הישראלי כמו יזהר אשדות. אשדות עבר בכמעט כל תחנה אפשרית כמוזיקאי, עם תחילת הקריירה כאחד ממייסדי ומנהיגי להקת תיסלם, דרך הפיכתו לאחד המפיקים המוזיקליים הפורים והמצליחים ביותר בעולם המוזיקה הישראלית, ועד למעבר לקריירת סולו, שבה תפס לראשונה את קדמת הבמה כאמן מבצע ראשי.
יזהר אשדות החל להתעניין במוזיקה מגיל צעיר, וניגן על גיטרה כבר בגיל 11. אחד משיתופי הפעולה המוזיקליים העתידיים שלו נבט כבר בילדות, כאשר הכיר את קורין אלאל. בשלב מסויים אף גרו באותו בית למספר חודשים בעת שמשפחתה של אלאל הייתה בשליחות בחו”ל. אלאל, שהייתה גיטריסטית מוכשרת כבר בגיל 16, לימדה את אשדות בן ה-13 שיעורי גיטרה.
שנים מאוחר יותר, ב-84′, ייצא לעולם האלבום “קורין אלאל” – אלבום הבכורה של קורין, והאלבום הראשון של יזהר אשדות כמפיק מוזיקלי. השניים שיתפו פעולה גם ב-95′ בהופעה חיה בהארד רוק קפה, שהוקלטה והפכה לאלבום המצליח ביותר של אשדות.
בשנות נעוריו משפחתו של אשדות נסעה לשליחויות רבות בחו”ל עקב עבודתו של אביו. לדבריו, מסעות אלה השפיעו עליו מאוד מוזיקלית, וחשפו אותו לסגנונות ואמנים שעוד לא היו מוכרים בארץ באותו הזמן. החוויות הללו התבטאו היטב בעושר הסגנונות, היצירתיות והחדשנות שמאפיינים את הקריירה המוזיקלית של אשדות עד היום.
בגיל 18 חזר לארץ והתגייס לגלי צה”ל כעורך מוזיקלי. שם הכיר את יאיר ניצני, והשניים התחברו מיד, אישית ומוזיקלית. בהמשך הם הכירו את הזמר דני בסן בעת שביקר בתחנה. ניצני ואשדות כתבו יחד את השיר “תנו לי רוק’נ’רול”, אותו שר בסן, ואליהם הצטרף גם הגיטריסט יושי שדה.
כך התחילה ההיסטריה וההיסטוריה שנקראה “תיסלם”.
תיסלם הוציאה ב-81′ את אלבומה הראשון והמצליח “רדיו חזק”, שכלל יחד עם “תנו לי רוק’נ’רול” להיטים נוספים כמו “לראות אותה היום” וכמובן שיר הנושא של האלבום.
בהמשך הצטרפו גם הבסיסט צוף פילוסוף והמתופף סמי אבזרדל, איתם הוציאה הלהקה את האלבום השני “תיסלם 2”, שניפק גם הוא להיטים רבים כמו “עוד פגישה” ו”חצבים פורחים”.
לאחר אלבום שלישי ואחרון שכלל בעיקר חידושים לשירים קיימים וקאברים, התפרקה הלהקה בשנת 83′. אשדות, שהלחין ועיבד רבים משירי הלהקה, התעניין גם בתחום ההפקה המוזיקלית, ועם התפרקות הלהקה, בחר לבצע מעבר חד מחייו ככוכב רוק היישר אל מאחורי הקלעים באולפן ההקלטות כמפיק.
קצרה היריעה מלתאר את רשימת האומנים המכובדת איתם עבד יזהר אשדות לאורך הקריירה שלו כמפיק מוזיקלי, וביניהם: בועז שרעבי, החברים של נטשה, סי היימן, אלון אולארצ’יק, נורית גלרון, אתי אנקרי, מיכה שטרית, ברי סחרוף, דיוויד ברוזה, מוניקה סקס, רונה קינן, וכמובן עפרה חזה. שיתוף הפעולה עם עפרה חזה הפך לאחד המצליחים ביותר: השיר “אם ננעלו” אותו הפיק יחד עם יאיר ניצני, והאלבום “שדי” שאת רובו הפיק אשדות, הפכו לאחד משיאי ההצלחה ההיסטוריים של המוזיקה הישראלית מעבר לים, עם מכירות של למעלה מ-1.5 מיליון עותקים.
אשדות הוא אחד ממשתפי הפעולה הגדולים במפת היצירה הישראלית, ונטייה זו לא פסחה גם על שותפותו הקרובה ביותר – בת זוגו אלונה קמחי, אותה הכיר אשדות על הסט של הסרט “שוברים”: אשדות וקמחי לא היו רק שותפים לחיים, אלא גם שותפים יצירתיים. זמן קצר לאחר היכרותם כבר עבדו יחד על האלבום “סוד” של הזמר אדם, כאשר אשדות הפיק, הלחין ועיבד את השירים, וקמחי הייתה אמונה על כתיבת המילים.
הזוגיות היצירתית המשיכה גם לקריירת הסולו של אשדות, כאשר קמחי כתבה את רוב מילות שירי אלבום הסולו הראשון של אשדות שיצא ב-92′, וניפק להיטים רבים כמו “איש השוקולד”, “נעה של הים” ו”מה תאמרי”. היא השתתפה גם בכתיבת המילים לאלבומו השני “יזהר אשדות 2”, שגם הוא הוציא להיטים כמו “צילו של יום קיץ ו”הירושימה שלי”, והופק ע”י אשדות יחד עם משה לוי, שליווה אותו בהפקה גם באלבומיו הבאים.
אשדות הוציא עוד 4 אלבומי אולפן נוספים: “זמן קסם” (99′), “במרחק נגיעה מכאן” (2005), ששיר הנושא שלו הפך לאחד מלהיטיו הגדולים, “עניין של הרגל” (2012) ו”כך הולך הרוח” (2018).
במקביל לקריירת הסולו, יזהר נשאר נאמן לעבודתו כמפיק מוזיקלי, ואת המעברים הללו שביצע לסירוגין בין עבודה כאמן סולו למפיק של אמנים מבצעים אחרים, תיאר בראיונות כשילוב בריא שמעביר את הפוקוס בינו כזמר, ובין היצירה, כיוצר מאחורי הקלעים שמפנה את האגו כדי לקחת חלק בלידתה של מוזיקה חדשה, שעתידה להיחרט בתודעה הציבורית תחת שמו של אחר.
היוצר המוכשר הזה, מקפיד לתרגם כל מפגש בחייו ליצירה, גם כאשר מדובר במפגש עם מכונות: לאורך כל הדרך היה אחד מהחדשניים והחלוצים בשימוש במחשבים ביצירת מוזיקה – הוא היה מחלוצי שילוב מוזיקה אלקטרונית בעבודתו כמפיק, האמן הישראלי הראשון שהקים אתר אינטרנט כבר בשנת 95′ כאשר כמעט ולא היו אתרים ישראליים בנמצא, והאמן הישראלי הראשון להוציא אלבום שנמכר אך ורק באופן מקוון (אלבום האוסף “לך עם הלב” בשנת 2000). אשדות גם פרסם לאחרונה סרטונים בהם הוא בוחן ומדגים את כוחה של בינה מלאכותית ביצירת מוזיקה.
במפת הדרכים המסועפת של המוזיקה הישראלית, יזהר אשדות הוא אחד הצמתים המרכזיים ביותר. יוצר פורה, חדשני ומוכשר, שמבצע אינספור מסעות בין שותפים יצירתיים, סגנונות מוזיקליים, וחשיבה מחוץ לקופסה שהובילה אותו לפסגות היצירה הישראלית. הוא קיבל פרס מפעל חיים של אקו”ם בשנת 2023, אך המשך הקריירה עודנו לפניו, כאשר הוא ממשיך ליצור ולעורר את אהבת הקהל, יחד עם סקרנות לקראת יצירתו הבאה.
