ריקי גל, אחת הזמרות המחוספסות והאגרסיביות בארץ, ממשיכה להיות אייקון מוזיקה ישראלית, כאשר אחרי שנים רבות של עשייה בתחום היא יצאה לאור עם אלבומי סולו כשהיא מבצעת שירים שלא התכתבו עם הלך רוח אופטימי. עם המוזיקאים והתמלילנים שעבדו לצידה, יצרה לעצמה גל פרסונה של זמרת כריזמטית, בועטת, תיאטרלית ועמוסת סקס אפיל, רחוקה לחלוטין מצליל רך. גל, סטנדרט מובהק לזמרת רוק, ידעה להגיש את הטקסטים והלחנים שהוגשו לה בצורה יחודית שלא נראתה עד אז מצד זמרות ואף זמרים ישראליים. הזמרת המרדנית והעצמאית, עיצבה את הפסקול הישראלי בזעקה שנשמעת גם היום.
חייה של ריקי גל, היו רצופי קשיים וטראומות שעיצבו את דמותה, בידיעה כי היא אחראית לגורלה שלה. גל נולדה למשפחה ענייה בבני ברק, שנטשה אותה בגיל שנתיים כשנמסרה לגידול ע”י מסגרות שונות. דרך מוסדות חינוך, מנזר וקיבוצים, גל מצאה עצמה מתגלגלת ללא תא משפחתי עוטף ואף חוותה תקיפה מינית בגיל צעיר. למוזיקה היה תפקיד מרכזי בעיצוב חייה של גל, שכבר מגיל צעיר התגלתה כזמרת מוכשרת בבית הספר. בשנות התבגרותה, היא פקדה הופעות רבות, ונפגשה עם המוזיקאים המנגנים אחרי ההופעות.
הקריירה המוזיקלית של גל החלה בלהקת חיל הים, בה צברה מוניטין כשהופיעה לצד שמות שגם יהיו למרכזיים בפסקול הישראלי כמו שלמה ארצי. במהלך אחת ההופעות בסיני, פגשה במתי כספי שהיה חבר בלהקת פיקוד דרום. החיבור בין השניים היה מידי כשגל מיד זיהתה את הכישרון הגלום במלחין הצעיר. כספי יהיה דמות משמעותית בחייה ובקריירה של גל, אך עם הפיכתו לכוכב עולה במוזיקה הישראלית, נפרדו דרכיהם המוזיקליות לזמן מה, כשגל משתתפת בהפקות שונות לאורך הקריירה. בשנת 1971, אחרי שחרורה מהצבא, היא נישאה לישראל “פולי” פוליאקוב כשהיה בשיאו עם “הגשש החיוור”. בתקופת נישואים קצרה זו, גל הכירה ונפגשה עם כמה מעמודי התווך של התרבות הישראלית כמו אריק איינשטיין ואורי זוהר.
במהלך 17 השנים הבאות, הקריירה של גל נעה בין סגנונות, הפקות ומדינות שונות. מהקלטת שירה הראשון, “מפרש בודד”, דרך השתתפות במופע גרסאות עבריות לשירי ז’אק ברל, ועד המחזמר הנודע “אל תקרא לי שחור”. ב-1975, נסעה לארה”ב להמשך לימודי משחק ושירה והופיעה באופן קבועה במועדון “סירוקו” שפתח אריס סאן בניו יורק, מועדון מצליח מאוד אליו נהגו להגיע כמה מהדמויות המפורסמות של התקופה. עם חזרתה לארץ, השתתפה בפרויקטים שהניעו את הקריירה שלה קדימה, אחרי מספר שירי סולו שחלקם זכו להצלחה. ב-1978, השתתפה באופרת הרוק “בני בום” שמתוכה יצא להיט אחד בביצועה של גל, ” ילד רע”. שנה לאחר מכן, ביצעה שיר שהולחן ע”י צביקה פיק ושמו “לגור איתו”, שהופיע בסרט הקאלט של אבי נשר, “דיזינגוף 99”.
במהלך שנות השמונים, המשיכה להשתתף בהפקות שונות בין אם מוזיקליות או כשחקנית. בשנת 1983 השתתפה גל בתחרות קדם אירוויזיון עם השיר “פנים” שכתב יגאל בשן והפך להיט על אף שלא זכה. באותה השנה עשתה גל ניסיון ליצור אלבום ראשון בהקפתם של גרי אקשטיין ויגאל בשן שלא צלח עקב בעיות תקציב של חברת התקליטים “הד ארצי”.
שנת 1987 הייתה שנת המפנה של גל, כשהיא פוגשת שוב אחרי שנים רבות את היוצר מתי כספי. באותה השנה כספי התכוון להוציא אלבום חדש אם כי השירים החדשים שהלחין, היו בעלי גוון שונה לחלוטין משיריו שלו. הם נטו יותר לרוק, מחוספסים יותר, קצביים יותר. כספי שהיה מודע לגוון קולו הרך שלא התאים לחומרים אלה, החליט לתת למישהו אחר לבצע אותם ופנה לגל שעטה עליהם בהתלהבות. עם טקסטים פרי עטם של משוררים ופזמונאים, יצא אלבומה הראשון הנושא את שמה “ריקי גל“. עם להיטים גדולים כמו “נערת רוק” הפרובוקטיבי שכתב יצחק לאור ונאסר לשידור, “הנה פתחתי חלון” וכמובן “ילד אסור ילד מותר” למילותיו של יעקב גלעד שהפך ללהיט עוצמתי. האלבום הפך את גל סופית לכוכבת סולו בזכות עצמה, אחרי שנים של פעילות בעשייתם של אחרים.
האלבום שזכה למעמד זהב סלל את דרכה של גל שהקליטה עם כספי בשנה שלאחר מכן אלבום נוסף “מה זאת אהבה…” שגם הוא זכה להצלחה עצומה כשהוא ממשיך את קו ההגשה העוצמתית עם מוזיקת רוק קצבית ומחוספסת. מאז, המשיכה גל להופיע ולהקליט חומרים חדשים שהנפיקו להיטים נוספים שמיצבו את גל כאחת המבצעות האייקוניות ברוק ובמוזיקה הישראלית.
