חודשיים לפני שמלחמת ששת הימים פרצה ושינתה לעד את דימויה של מדינת ישראל, שלישייה אחת הוציאה אלבום יחיד שפתח שער במוזיקה ובתרבות הישראלית. אמנם הוא לא היה מושרש לחלוטין בתוך הצליל הפסיכדלי בקיץ האהבה שהפציע ביבשת אמריקה, אך הוא כן טייל לו בין זמר עברי להרמוניות וקצב שאפיינו את צלילי הפולק רוק של סן פרנסיסקו. שמוליק קראוס וג’וזי כץ היו זוג נשוי, עם שירים שקראוס התחיל להלחין. ב-1966 הם הזמינו את אריק איינשטיין, שכבר צבר לעצמו מוניטין והוציא זמן קצר לפני כן את אלבום הבכורה שלו. איינשטיין שמע את השירים והתלהב כשהוא מתחיל לשיר איתם בספונטניות. אותו לילה, הם מעולם לא אמרו לעצמם שהם מקימים הרכב, אבל איינשטיין חזר עם טקסטים שאסף ולדעתו תאמו ללחנים של קראוס.
השלישייה המשיכה לעבוד על החומרים כשהם יוצרים את ההרמוניה הייחודית שהגדירה את שיריהם. יום אחד, אמרה אשתו של איינשטיין אלונה: “אף אחד מכם לא יגיד את זה, אבל נולדה שלישייה!”. גרסאות רבות סופרו על איך נולד השם, הפופולרית שבניהן מספרת שאורי זוהר ראה שלושה חלונות ייחודיים במגדל כלבו שלום בתקופה שזה עתה הסתיימה בנייתו והציע להם את השם. התקופה בישראל הייתה של תהליך גלובליזציה בתחילתו. אחרי המכה התרבותית הקשה עם מניעת הופעתה של הביטלס בארץ, ישראל מתחילה להשיל מעצמה לאט לאט את הלך הרוח הצברי המושפע מארצות אירופה מהן היגרו דורות המייסדים. האמריקניזציה מתחילה לחלחל עם פתיחות מועדונים שפוקדים את תל אביב, סרטים כמו “חור בלבנה” של זוהר ו”סאלח שבתי” של קישון מולידים סרטים חדשים, לא מגויסים ואפילו משתעשעים עם האתוס הישראלי.
במהלך השנים 1966-1967, כשבני אמדורסקי מחפש את השלישייה המצליחה הבאה אחרי “שלישיית גשר הירקון”, תחת הפקתו המוזיקלית של הכישרון העולה שנגדע בטרם עת, הפסנתרן והמעבד זיגי סקרבניק, מקליטים קראוס, כץ ואיינשטיין את אלבומם היחיד שהפך להיות להיט גדול מספר חודשים אחרי צאתו. באלבום מצויים כמה מהלהיטים הגדולים שכבשו את לב הקהל ונשארו איתנים בפסקול הישראלי עד ימינו כמו “יחזקאל”, “אינך יכולה”, “אהבה ראשונה” ו”זמר נוגה”. המוזיקה הוכיחה שאפשר לעשות פה פופ עברי איכותי. עם ההרמוניה הפנומנלית של הצטלבות קולות השלישייה, שלא הייתה שונה בהרבה ממה שקרה עם הרכבים מעבר לים כמו המאמז והפאפז, הרכב נגנים מהודק שכולל גם הוא אישים שיהפכו להיות חלוצי הרוק הישראלי וטקסטים גבוהים שהשתלבו בסימביוזה עם הלחנים של קראוס, הפך לאחד הניסיונות הראשונים ליצור אלבום רוק בארץ.
כשהוא לא בדיוק חף מניחוח הזמר העברי שעדיין שלט בתל אביב, האלבום הפך להצלחה גדולה רק לאחר מלחמת ששת הימים. עד אז, הוא התקבל בהרמת גבה ואפילו בכעס כשתחנות רדיו פחדו להשמיע את “יחזקאל” במחשבה שהנביא התנכ”י מוצג כמסטול ומתהולל ו”חייל של שוקולד” האנטי מלחמתי, לא היה הלחם והחמאה של חברה שחיה על חרבה. עם הניצחון העצום שישראל השיגה מול כל המדינות העוינות לה, הפכה המדינה ליקירה בחו”ל וגם “החלונות הגבוהים” טעמו מאותו חיבוק של מדינות העולם, כשהוזמנו להופיע באירופה ובילו בלונדון וצרפת, כשהם אמורים להקליט את גרסאות באנגלית לשיריהם.
בתחליתה של ההצלחה הבינלאומית, מצוי גם סופה של הלהקה. איינשטיין, שהיה מושרש בארץ והרגיש געגועים עזים הביתה, החליט לעזוב ללא עניין רב בהקלטת גרסאות לועזיות ללהיטים המצליחים. בכך, תמה תקופתה של השלישייה שעל אף שיצרה להיטים גדולים ואהובים, הייתה לתחילת פרק בהיסטוריה ובו מוזיקאים ישראלים מתחילים ליצור רוק ישראלי עברי. “החלונות” יצרו זאת בוורסיה עדינה יותר פולקית–פופית. עם השנים, המוזיקה הישראלית תצלול לצלילים יותר מורכבים, אך “החלונות” יישארו כדוגמה מופתית של יצירת פופ רוק עברי באיכות גבוהה עם מקוריות ייחודית שמשלבת צליל של חוץ לארץ עם ניחוח מקומי.
