קינג קרימזון הייתה מחלוצות הרוק המתקדם בסוף שנות ה-60 ואחת הלהקות החשובות והמשפיעות ברוק בכלל. גלגולה הראשון של הלהקה, נולד מצמד האחים מייקל ג’יילס המתופף, ואחיו פיטר ג’יילס שניגן בגיטרה בס ושר. השניים חיפשו קלידן בעיר הולדתם דורסט, אנגליה, ומצאו את רוברט פריפ. יליד אותה העיר, אך גיטריסט במקצועו. כך נולד ההרכב Giles, Giles & Fripp שאופיין בסגנון מוסיקה אקספירמנטלי ופסיכדלי שהיווה את הבסיס לקינג קרימזון. לאחר כשלונות בפריצה לתודעה, הלהקה גייסה את הקלידן איאן מקדונלד שהביא איתו את בת זוגו דאז, הסולנית לשעבר של להקת הפולק רוק Fairport Convention, ג’ודי דיבל כזמרת, ואת פיטר סינפילד ככותב שירים.
לאחר שהשתתפה בהקלטות מוקדמות של שירים דוגמת I Talk to the Wind, עזבה דיבל את הלהקה (וגם נפרדה ממקדולנד) ובעקבותיה פרש גם פיטר ג’יילס עקב חוסר ההצלחה של הלהקה וחילוקי דעות מקצועיים עם רוברט פריפ, שהציע להרכב להכניס במקומו את חברו גרג לייק, בתור סולן ונגן בגיטרת בס. כך, התמלא החלל הריק ובתחילת 1969 גובש ההרכב הראשון של הלהקה: פריפ, ג’יילס, מקדונלד, לייק וסינפילד.
השפעות ממוסיקה קלאסית, ג’אז, ומוזיקה ניסיונית, כתיבתו האפלה והעמוקה של סינפילד, השימוש בצלילי המלוטרון של מקדונלד, שירתו העוצמתית של לייק והגיטרות המדויקות של פריפ, הולידו את אחד האלבומים החשובים בתולדות המוזיקה – In the Court of The Crimson King. האלבום יצא ב-10 באוקטובר 1969 והימם את עולם המוזיקה. ג’ימי הנדריקס אמר בראיון ש”קינג קרימזון” היא הלהקה הכי טובה בעולם, מייסד להקת The Who פיט טאונסנד אמר שהאלבום הוא “מאסטרפיס משונה” ובין רגע האלבום הפך לקלאסיקה אל-זמנית.
כמו כל להקה שמגיעה גבוה מידי ומהר מידי, ההצלחה וסיבוב ההופעות לקידום האלבום היו יותר מידי בשביל מקדונלד וג’יילס שלאחר כשנה מהקמת ההרכב הראשון, עזבו את קינג קרימזון.
קצת לפני השלמת האלבום השני In The Wake of Poseidon, גם גרג לייק עזב את הלהקה כדי להקים את הסופרגרופ Emerson, Lake & Palmer. הוא הספיק להקליט שירה בכל שירי האלבום למעט-Cadence and Cascade, שבו שר חברו לתיכון של פריפ, גורדון הסקל, שבעקבות פרישתו של לייק הפך לזמר ובסיסט הלהקה החדש. באלבום תרמו האחים ג’יילס להקלטות כמו גם הסקסופוניסט מל קולינס שהצטרף רשמית ללהקה.
לאחר חילופי גברי רבים באלבומים Lizard השלישי של הלהקה ו- Islands הרביעי, האלבום Larks’ Tongues in Aspic, שיצא ב-1973, נחשב למוצלח ומגוון יצירתית לעומת הקודמים. באלבום זה (כמו גם בבאים אחריו) התגבש הרכב חדש סביב רוברט פריפ שהיה הדמות המרכזית בלהקה בכל שנותיה. את תפקיד הסולן ונגן הבס קיבל ג’ון ווטון חבר לשעבר בהרכב Family, דיוויד קרוס בקלידים, כינור וחליל, ג’יימי מיור בכלי הקשה, וביל ברופורד המתופף האגדי של להקת יס בתופים. האלבום הבא של ההרכב מינוס ג’ימי מיור שפרש, יצא שנה מאוחר יותר ונקרא Starless and Bible Black
אבל גולת הכותרת של ההרכב החדש ואחת היצירות המשמעותיות ביותר שלה, היה האלבום החלוצי Red שיצא באוקטובר 1974 וסיפק סאונד הרבה יותר עוצמתי ואגרסיבי מקודמיו. האלבום, הגם שלא נחל הצלחה מסחרית, הוא אחד האלבומים החשובים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של הרוק ממנו לקחו השראה דורות של נגנים והשפעתו ניכרת על מגוון של סגנונות בין היתר בקרב להקות רוק כבד ומטאל מאוחר יותר. זמן קצר אחרי צאת האלבום התפרקה הלהקה.
במחצית הראשונה של שנות ה-80 חידש רוברט פריפ את פעילות הלהקה ובנוסף למתופף ברופורד איתו שיתף פעולה בהרכב הקודם הוא מצרף את הבסיסט טוני לוין ואת הסולן והגיטריסט אדריאן בלו. הרביעיה מוציאה טרילוגיית אלבומים: Discipline בשנת 81, Beat ב-82 ו- Three of a Perfect Pairב-84 ומתפרקת שוב.
רוברט פריפ מחדש את פעילות הלהקה בשנות ה-90 ובשנות ה-2000 עם שינויים פרסונלים נוספים בהרכב. בהובלתו המשיכה קינג קרימזון להוציא אלבומים ולהופיע עד שפסקה מכל פעילות בשנת 2021. קינג קרימזון היתה ונותרה אחת הלהקות החשובות, היצירתיות והחלוציות ברוק בכלל וברוק המתקדם בפרט, כשהיא מהווה מקור השראה עילאי להגנים ואמנים בסגנונות שונים.
