“כאשר פגשתי בך לראשונה, לא הבנתי. לא יכול לשכוח אותך או את הפתעתך. הצגת אותי לתודעתי. וגרמת לי לרצות ממך ומסוגך”

התרגום החופשי הזה לשיר Sweet Leaf של Black Sabbath, אינו  שיר אהבה רגיל. המתפכחים מהתמימות יבינו כי רביעיית המטאל האייקונית הקדישה שיר אהבה למריחואנה, הוויד, הקנאביס. בכך, כמו בהרבה סגנונות אחרים במטאל, נתנה סאבאת’ את החותם לסטונר רוק שנודע גם כסטונר מטאל. עוד אחד מנגזרותיו של הרוק שמשלב בין התחושה הסטלנית/חופשית של הפסיכדליה עם האגרסיביות והסאונד הסמיך והכבד של הדום מטאל. השירים לא מדברים על תורת הנסתר, מפלצות, השטן או על כל על טבעי מאיים אחר. גם פוליטיקה והיסטוריה לא נכללים בארסנל של הסטונר בדרך כלל. הז’אנר מוקדש ברובו בשירי הלל לסם המריחואנה והשפעותיו כפי שלמדנו מהשיר החלוצי של סאבאת’. בנוסף הוא מתרכז גם במסעות בחלל, מיתולוגיה ומרחבי המדבר.

הסטונר רוק נשען בעיקר על הסאונד של ההארד רוק והמטאל שצמחו מן הפסיכדליה והבלוז, אחרי שהעניקו למוזיקה נופך כבד יותר עם כמויות דיסטורשן. מהצליל הכבד של Blue Cheer ו- Captain Beyond

אל ענקים כמו Black Sabbath ‘ שכאמור הניחו את כל מאפייניי הסטונר. אפילו הביטלס הניחו את היסודות בשיר כבד ואיטי כמו I Want You (She’s So Heavy) למעלה מעשרים שנה לפני התפוצצות הז’אנר. הלהקות המרכזיות שהיוו השפעה על הסטונר הגיחו גם הן בשנות השבעים. להקות ספייס רוק כמו The Weekend ולהקות רוק כבד כמו Sir Lord Baltimore, Buffalo Springfield ו-Yesterday’s Children הביאו את כל מאפייני הסגנון – השפעות פסיכדליות וטקסטים על מסעות בחלל והפקה בוסרית ורועשת. להקה מרכזית חשובה בפיתוח הסאונד הסטונרי היא ענקית ההארדקור פאנק בלאק פלאג שבאלבומה My War מ-1982, ניגנה שירים כבדים עם סאונד אגרסיבי ורועש בשירים איטיים ועגומים בהשפעת Black Sabbath שהצליחו להביא גישה חדשה לסאונד הכבד שעוד לא נטבע שמו.

ההארדקור פאנק לא פסח על ערים בארה”ב. במרחק שעתיים נסיעה מלוס אנג’לס, נמצאת העיר פאלם דזרט בקליפורניה. להקת הארדקור קטנה בשם Target 13 מוקמת ומתפרקת שם כשכמה מחבריה מקימים להקה שתשנה את פני הקרקע ותיתן את הביטוי המוזיקלי אל מרחביה המדבריים הרחבים של קליפורניה. Across the River שמה. קלטת הדמו שהוציאה ב-1985 היא הדוגמה הראשונה המציגה את שפת הסטונר רוק. הרחק משורשי הפאנק שלהם, הרביעייה שילבה סאונד דיסטורשן בדמות ריפים כבדים עם ג’אמים פסיכדליים ארוכים שהציתו דמיון במוחם של כמה מתושבי פאלם דזרט שגם הם התכוונו לפתח את הז’אנר ולהרחיב את השפה. המיקום השפיע על הסגנון. כמו הפסיכדליה בסן פרנסיסקו הפאנק בניו יורק והגראנג’ בסיאטל, הסטונר רוק נולד בסצנת הפאלם דזרט בקליפורניה.

“אין מועדונים כאן (בפאלם דזרט), אז אתה יכול לנגן בחינם. אם אנשים לא אוהבים אותך, הם יגידו לך. אתה לא יכול לפשל” – ג’וש הומי

סצנת הסטונר הלכה והתפשטה ברחבי העיר וסביבתה עם “מסיבות הגנרטור” שארגנו חבריה באזורים המדבריים של דרום קליפורניה. בהיעדר מקומות להופיע בהם ועם הייחוד הגיאוגרפי שעיצב את הסאונד, לא סתם הז’אנר מכונה גם “רוק מדברי”. גנרטורים סיפקו את החשמל להופעות של הלהקות שיהיו לכוהנות הגדולות של הסטונר רוק. ההופעות כללו בירות, סקייטרים, סמים וג’אמים ארוכים עם סאונד כבד ואימתני. המוזיקה המשיכה להתפתח כשהיא יונקת מכל המקורות: בלוז, פאנק, מטאל ופסיכדליה וממרחביו העצומים של המדבר הצחיח. היא התפשטה מעבר לפאלם דזרט, כך שלהקות שלא הגיעו מהעיר ולא ניגנו סטונר למהדרין, הפכו גם הן לחלק מהסצנה. הופעות הגנרטור הגיעו אל סיומן בראשית שנות התשעים, כשהפכו להיות שמועה מפה לאוזן ואנשים בלי זיקה למוזיקה באו לעשות צרות. ההופעות הפכו לקרבות יריות וסכינים והאווירה החופשית והבטוחה של המדבר הגיעה לסיומה.

בין הלהקות שהופיעו באותן “מסיבות הגנרטור” הייתה Kyuss. מי שנחשבת לנושאת הדגל של הסטונר רוק המדברי, השתפרה ושכללה את סגנונה וצלילה בהופעות החינמיות במדבר. קיוס שהוציאו את האי פי הראשון שלהם ב-1990, הפכה להיות שם דבר בסצנה עם אלבומיהם Blues for the Red Sun מ-1992 ו-Welcome to Sky Valley מ-1994. שני האלבומים הופקו ע”י כריס גוס, שהצליח להביא את הצליל המדברי הרחב שיצרו בהופעות אל האולפן. הלהקה הפכה להיות פופולארית גם בקרב מוזיקאים נחשבים והשתתפה בסיבובי הופעות של כמה מההרכבים הגדולים של התקופה כמו Faith No More ו- Metallica. עם ההכרה וההצלחה באמצע שנות התשעים הגיע גם סופה של הלהקה, אולם הסוף של Kyuss היתה למעשה רק ההתחלה…חברי הלהקה הפכו להיות מייצגי הז’אנר בכך שניגנו בלהקות רבות שהפכו להיות גם הן מייצגות הצליל הייחודי. ג’וש הומי, ג’ון גרסיה, ברנט ביורק, ניק אוליביירי, סקוט רידר ואלפרדו הרננדז, כולם פעלו בקיוס ומחוצה לה בלהקות שונות שהיו לחלק מסצנת הפאלם דזרט ומעבר לה כשהם ממשיכים לאחוז בלפיד ומעבירים את בשורת הסטונר הלאה. רבות מהלהקות הללו הפכו גם הן להיות מנסחות הסאונד הסטונרי כשחלקן הופכות ניסיוניות יותר ואחרות זוכות להצלחה מסחרית. המוכרת והפופולארית ביותר היא Queens of the Stone Age שהקים ג’וש הומי ונכנסה ללב המיינסטרים.

בשנת 1997 ייסד הומי את ה-Desert Sessions. קולקטיב בו הומי מזמין מוזיקאים רבים לסשנים משותפים בהם שירים חדשים נכתבים, מנוגנים ומוקלטים תוך שבוע. כל הקסם מתרחש באולפני ראנצ’ו דה לה לונה שבמדבר הקליפורני. מלבד חברים מקיוס, פו מאנצ’ו Monster Magnet ולהקות סטונר מהבית, השתתפו כמה מוזיקאים נחשבים מסגנונות שונים – ממארק לאנגן, לס קלייפול ודין ווין עד לפי ג’יי הארווי ובילי גיבונס. סשני המדבר של הומי הוציאו מאז הניינטיז כמויות של חומר מוקלט וממשיכים לפעול גם כיום שממשיכים להעביר הלפיד הסטונרי שהועבר למקומות שהן לאו דווקא הפאלם דזרט עם להקות כמו Sleep מקליפורניה, All Them Witches מטנסי, או Electric Wizard שהגיעה הרחק מאנגליה. להקות צעירות ממשיכות לפעול במקומות רבים בעולם בין אם בארה”ב, אנגליה, אירופה וגם כאן אצלנו בישראל.