Red הוא אלבום האולפן השביעי והאחרון שיצא בשנות השבעים ע”י קינג קרימזון באוקטובר 1974. האלבום שהוקלט במשך חודש בקיץ אותה שנה, מסמן סיום תקופה בתולדות הלהקה, עם ליטוש הסגנון הכבד, הניסיוני והאפל בה החלה להתנסות שנה לפני כן. זהו גם האלבום האחרון לפני שמנהיג הלהקה, הגיטריסט רוברט פריפ, מפרק אותה ופורש לתקופה מחייו המקצועיים. הוא יחזור ויחדש את פעילותה של קינג קרימזון בהרכב חדש בתחילת שנות ה-80.

האלבום כולל את הלהקה בהרכב טריו אימתני עם פריפ על הגיטרה, ג’ון ווטון על הבס והשירה וביל ברופורד על תופים וכלי הקשה. הכנר דיוויד קרוס, פוטר ע”י פריפ לפני תחילת ההקלטות, אך תרומתו נשמעת בקטע Providence שהוקלט בהופעה חיה כשעוד היו רביעייה. להקלטות הצטרפו עוד חברי עבר מהלהקה, נגני כלי הנשיפה איאן מקדונלד ומל קולינס. שם האלבום הגיע מהנטייה של הלהקה לנגן כל כך חזק עד שהם עוברים לאזור האדום באיקוולייזר.

האלבום כולל חמישה קטעים בלבד, ומעריצים רבים רואים בו כאלבום הגדול ביותר מאז אלבום הבכורה האייקוני,  In the Court of the Crimson King (שאף בו חמישה קטעים). בטווח שבין שני האלבומים, פריפ הספיק להחליף אנשים ולשנות כיוונים וסגנונות. עם השפעות של מלחיני אוונגרד אירופאים כמו גם יוצרי ג’אז ניסיוני, הלהקה חקרה צדדים אפלים במוזיקה שלה עם אלתור דינמי מהודק וצליל אגרסיבי עמוס דיסטורשן שנחשב לאחד ממנסחי הסאונד של ההבי מטאל, סגנון שהלהקה לא השתייכה אליו.

קטע הנושא האינסטרומנטלי ממחיש את היכולות הווירטואוזיות של חברי הלהקה עם שימוש במרווחי תווים, דינמיקה ומצבי רוח משתנים וסאונד דיסטורשן עצום הממחיש את הצדדים האפלים במוזיקה של הלהקה. קטע בולט נוסף הוא Fallen Angel המורבידי והיפהפה, משיר מנקודת מבטו של אדם שאחיו הצעיר הצטרף לכנופייה ונדקר למוות ברחובות העיר ניו יורק.

גולת הכותרת היא הרצועה האחרונה באלבום Starless. אפוס בן 12 דקות המחולק לשלושה חלקים הכוללים בלדה שמתחלפת לנגינה במקצבים מורכבים ועד להתפרצות אנרגטית הממחישה דינמיקה וכימיה מהודקת, עד לקתרזיס דרמטי בסיום שחותם את האלבום ואת פרק שנות השבעים בתולדות הלהקה.

Red נחשב ליצירת מופת, אחד האלבומים הגדולים והחשובים בתולדות הרוק, שהשפיע לאורך השנים על להקות ואמנים רבים בסגנונות שונים.