My Generation הוא אלבום הבכורה של להקת הרוק האנגלית The Who שיצא ב-3 בדצמבר 1965. זהו אלבום חשוב ופורץ דרך ונחשב לאחד האלבומים המכוננים של שנות ה-60, אשר הצליח ללכוד בתוכו את האנרגיה הצעירה ואת הרוח המרדנית של התקופה. שם האלבום מסמל את עידן ההתרסה ותרבות נגד, כאשר שיר הנושא משמעותי במיוחד מכיוון שהפך להמנון עבור הנוער של הסיקסטיז.
מבחינה מוזיקלית והפקתית, מדובר באלבום חדשני במיוחד. עבודת הגיטרה של פיט טאונסנד, למשל, היא פורצת דרך, מאופיינת בטכניקות שונות אשר ישפיעו מאוחר יותר על הפאנק וההארד רוק. גם התיפוף של קית’ מון באלבום נחשב לתזזיתי במיוחד, ומבסס את המוניטין שלו כאחד המתופפים הגדולים של הרוק. מלבד זאת, האלבום כולל שימוש חדשני באפקט ה-Guitar Feedback ובדיסטורשן, בשיר הנושא, שהיה אחד המקרים הראשונים של שימוש באפקט הפידבק כאלמנט מוזיקלי.
האלבום כולל שילוב של יצירות מקוריות וקאברים, למשל הרצועה I’m a Man, במקור בביצועו של בו דידלי. הגרסה של The Who לשיר גולמית ואנרגטית, אשר מציגה את יכולתם לפרש מחדש ולהחדיר חיים חדשים לרצועות בלוז קלאסיות; השילוב הזה של שירים וקאברים מקוריים עזר ללהקה לפנות לקהל רחב, ולגשר על הפער בין בלוז מסורתי לרוק עכשווי. מילות השירים באלבום מכסות מגוון נושאים, כמו מערכות יחסים, חרדת נעורים ומרד. השירים המפורסמים והבולטים ביותר באלבום כוללים את My Generation, שנותר אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ההרכב. The Kids Are Alright עוד רצועה קלאסית של הלהקה והשיר A Legal Matter שמציג את כתיבת השירים השנונה של פיט טאונסנד ומתייחס למורכבות של מערכות יחסים.
האלבום נחל הצלחה מסחרית מקומית כאשר הוא מגיע למקום החמישי במצעד האלבומים הבריטי ועזר לבסס את The Who כאחת הלהקות המובילות בבריטניה, אולם לא הצליח להיכנס למצעד בארצות הברית. הופעותיהם בפסטיבלים החשובים והמובילים ביבשת אמריקה מונטריי (67) ומאוחר יותר וודסטוק (69) עזרו ללהקה לבסס את מעמדם גם בארה”ב. עם הזמן האלבום נחל הצלחה גם בארה”ב וכיום הוא נחשב לאחד מאלבומי הרוק הטובים והחשובים בכל הזמנים.
