הרוק הישראלי, כמו במערב, נשלט ברובו ע”י גברים. מדי פעם הבליחה דמות נשית שהביאה איתם משב רוח מרענן. אחת היוצרות הללו היתה יהודית רביץ, יוצרת צעירה, בעלת חוש הלחנה מחודד, שידעה לרתום את המקצוענים שבנגנים לחזונה. רביץ נולדה בבאר שבע, עזבה את התיכון על מנת להתמקד במוזיקה והתגייסה לשירות בלהקה צבאית. היא התגלתה ע”י אריק איינשטיין שהזמין אותה ואת קורין אלאל לשיר בשניים מאלבומיו בסדרת “ארץ ישראל הישנה והטובה”. קולותיהן של השתיים הופיעו בשירים אייקונים של איינשטיין כמו “עטור מצחך”, ששימשו יריית פתיחה לזמרות הצעירות שמאז פיתחו לעצמן סאונד של רוק קשוח יותר.
בגיל עשרים נכנסה רביץ להיסטוריה של הרוק המתקדם המקומי כשהייתה הסולנית של להקת “ששת”. “ששת” כשמה, הייתה שישייה שהקליטה אלבום בכורה שיצא ב-1977. הלהקה שכללה כמה מהמוזיקאים המקצועיים והמכובדים בסצנת המוזיקה בישראל, יצרו אלבום בלתי מתפשר ששילב בין רוק מתקדם, ג’אז פיוז’ן וסמבה. על אף שהאלבום לא צלח מסחרית ולא התקבל ע”י הקהל הישראלי בזמן אמת, הוא הפך עם השנים לדוגמה מופתית של רוק מתקדם עברי עם שירים שהפכו להיות להיטים אהובים בפסקול הישראלי כמו “בלילות הסתיו” ו”סמבה ברגל שמאל”. בעקבות חוסר ההצלחה, התפזרו חברי הלהקה לכיוונים שונים בקריירות שלהם, כשרביץ המשיכה אל מספר הפקות מצליחות שיכניסו אותה אל לב הקונצנזוס והמיינסטרים הישראלי.
שנת 1978, הייתה שנת מפתח בקריירה של רביץ כשהשתתפה בפרויקט של מתי כספי “ארץ טרופית יפה”, שהורכב משירים ברזילאיים פופולריים מתורגמים לעברית וכלל להיטים אהובים כמו שיר הנושא זכה להצלחה אדירה והפך לסיבוב הופעות שובר קופות. באותה השנה השתתפה בפרויקט גדול נוסף ששינה את הקריירה שלה ושל רבים מהמעורבים בו “הכבש השישה עשר”. האלבום שהולחן ע”י יוני רכטר לספר הילדים של יהונתן גפן, אמנם הוא לא זכה להצלחה מסחרית מיידית עם צאתו, אבל שביתת גנים בישראל הובילה להשמעות מרובות של אחד השירים מתוכו, “גן סגור”, מה שהוביל להצלחת האלבום שהפך להיות אלבום הילדים האהוב ביותר בתולדות המדינה כשדורות רבים גדלים על צליליו.
רביץ שיתפה פעולה עם חברים מה”כבש”, כשנתנה לגידי גוב את שירה הראשון “בבוקר” שבוצע באלבומו הראשון, והוציאה עם יוני רכטר אלבום משותף בשם, “באופן קבוע חד פעמי”. האלבום הוקלט בסשן חי בו ביצעו השניים כמה משיריהם הפופולריים. באותה שנה, עם הניסיון שצברה, הקליטה רביץ את אלבומה הראשון הנושא את שמה. על אף העובדה שהצליח וכלל שירים פופולריים ואהובים, לא היה מדובר בפריצה יצירתית מאחר והאלבום כלל שירים ידועים מהרפרטואר שלה, עם מעט חומר חדש פרי עטה. הסאונד שהיה מושתת על גבי פופ וג’אז, עוד לא רמז על הכיוון שרביץ לקחה בשנים הבאות ואותו תלטש. עם אלבומה הבא, כשהיא חוברת למפיק הנודע יעקב גלעד, הוא יכווין אותה לשיר בגוון הרבה יותר מחוספס ולהלחין שירים ששורשיהם נטועים ברוק כשהקצב הופך מהיר יותר והאווירה הרבה יותר משוחררת.
עם נבחרת מקצועית של נגנים, לחנים חדשים וטקסטים מכותבים שונים, יצא האלבום “גלוי ונעלם” ב-1980. האלבום הנסיק את הקריירה של רביץ והוביל אותה למסלול חדש עם שירים שהתכתבו עם סגנונות כמו פ’אנק דוגמת “ארבע לפנות בוקר” ו”עכשיו הכל בסדר”, שהפכו את האלבום להצלחה מסחרית. לאחר צאת האלבום, רביץ המשיכה לעסוק בתחומים שונים כמו כתיבת שירים לאחרים והפקתם בנוסף ליצירתה שלה שכללה מספר אלבומים מצליחים, ששמרו על קו הרוק שרביץ אימצה לעצמה. עם אלבומים כמו “דרך המשי” ו”בוא לריו” שהיו הצלחה מסחרית, היה זה אלבומה הבא שחתם את שנות השמונים בקריירה שלה, “באה מאהבה”, שהפך להצלחתה הגדולה ביותר.
עם שירים שרוב הטקסטים שלהם נכתבו ע”י יענקל’ה רוטבליט, הפקה בומבסטית ועוצמתית מצד ירון בכר ונגנים דומיננטיים בסצנה כולל קולות ליווי מצד חברי “משינה”, רביץ יצרה את אלבומה המצליח ביותר מסחרית, עם להיטים גדולים כמו שיר הנושא, “שבתות וחגים” ו”רחבת הריקודים”, שמיצבו את רביץ כאחת מהיוצרות החשובות במוזיקה הישראלית עם נוכחות דומיננטית ושירים אייקונים. רביץ נכנסה אל שנות התשעים עם “שם” שלא זכה להצלחה מסחרית כמו קודמיו, אך האלבום “ומאוד לא פשוט לחכות” שיצא ב-1993 והתבסס על שירי משוררים, זכה להצלחה גדולה והחזיר את רביץ למסלול כשהיא ממשיכה ליצור ולהפיק אל עבר המאה ה-21.
מאז ועד היום, רביץ נחשבת לאחת הזמרות והיוצרות האהובות ברוק ובמוזיקה הישראלית, עם קריירה אקלקטית שכללה אלבומים מגוונים שהגיעו למעמדות זהב ופלטינה ושירים שעיצבו את הפסקול של מאזינים רבים.
