בית ספר “רימון” נחשב כמעין “בסיס ההכשרה” של כמה מהזמרים המפורסמים והמצליחים בישראל. קרן פלס, מירי מסיקה, איה כורם, כולם היו בוגרי הבית ספר, שחרשו את הפלייליסט והיו ליקירי גלגל”צ. אי שם כשהבית ספר הוקם באמצע שנות השמונים, הוא היה תא מעניין שכלל מוזיקאים מסקרנים שחברו יחדיו ליצירת מהפכות במוזיקה הישראלית. במחזור הראשון של בוגרי “רימון” היו בין היתר גם אלונה דניאל, ערן צור ויובל מסנר, מי שהיוו את הגרעין היצירתי של אחת מלהקות האלטרנטיב הראשונות במדינת ישראל, “טאטו”. הלהקה התמקדה במוזיקה חודרת, בלתי מתפשרת, נעה בין פוסט פאנק לניו ווייב עם טקסטים שעוסקים בחומרים קשים לעיכול.
ההרכב שהתבסס על השלישייה מרימון חבר לשלושה נגנים – אורי בלק בתופים, מיכה מיכאלי בגיטרה ואורי מילס בקלידים. מליין הבס המינימליסטי והחודר של צור, דרך ההכשרה הקלאסית והכישרון היצירתי של מסנר ועם הגשתה הכריזמטית והשריית האווירה האפלה של דניאל, ללא קלטות להפצה וללא יחסי ציבור, החלה “טאטו” לחרוש את סצנת המוזיקה בארץ כשהופיעה בפסטיבל עכו, ירושלים ותל אביב. באחרונה, התהווה בסיס המעריצים של הלהקה שהתחבר למוזיקה הקצבית אך עם זאת בעלת חתרנות אוונגרדית. אל הטקסטים הקשים של השלישייה, התווסף גם שירה של המשוררת מעוררת המחלוקת, יונה וולך.
לאחר שהחומר המוזיקלי לוטש, הקליטה הלהקה אלבום הופעה אחד ויחיד שיישאר במורשת המוזיקלית הישראלית, “חתוך תוכן” שיצא בשנת 1988. עם שירים משונים בעלי טקסטים מסויטים וסוריאליסטיים שכללו לחנים קצביים ולפעמים גם א-סימטריים ועקומים. בין השירים שהפכו להיות להיטים היו “מחבואים”, “בדידותי” שהפך את הטקסט הקודר של יונה וולך לקצבי וקליט, שיר הנושא ושיר אחד שהביא עמו זעם ציבורי והחרמתו משידור ברדיו, “בחצרות בחושך”, שירו הראשון של צור שנכתב מנקודת מבטו של אנס ורוצח. שיר קשה להאזנה עם ריף בס מתמשך ומטריד כשצור קורע את מיתרי קולו. השירים הללו ויחסי הציבור שבאו בעקבות הנושאים הקשים, הפכו את הלהקה להצלחה מתהווה, כשהם מופיעים בטלוויזיה ומושמעים ברדיו. הישג נדיר בזמנו להרכב אלטרנטיבי.
לאחר צאת האלבום, התפרקה הלהקה כשחבריה התפצלו לקריירות שונות ומצליחות, כש”טאטו” משמשת ליריית הפתיחה. צור ובלק הקימו את “כרמלה גרוס ואגנר” שלקחה את הצליל ה”טאטואי” למחוזות קומוניקטיביים יותר, דניאל פתחה בקריירת סולו מצליחה ומסנר הקים רביעייה והיה חבר בלהקת “בלאגן”.
על אף התקופה הקצרה בה התקיימה “טאטו”, היא נשארה עד היום אחת הדוגמאות המרכזיות לחלוצי המוזיקה האלטרנטיבית בישראל, שלא חששו לגעת בטאבו ובנושאים קשים לעיכול, עם מוזיקה שאף היא חצתה גבולות, ולא התכתבה עם הלך הרוח העליז של שנות השמונים.
