החלונות הגבוהים הוא האלבום הראשון והיחיד של השלישייה הנושאת את אותו השם. חברי הלהקה: אריק איינשטיין, ג’וזי כץ ושמוליק קראוס, הקימו אולי את הפרויקט המוסיקלי החשוב ביותר בשנות ה-60, שנתן השראה לדור שלם, ושינה את פני מוסיקת הפופ והרוק הישראלית. איינשטיין הכיר את הזוג כץ וקראוס לאחר שצפה בהם מופיעים כזוג מוסיקלי בתל אביב, 1966. בדירת הגג של שמוליק קראוס, החלו להיפגש השלישייה לשיר, לנגן ולפתח את ההרמוניות הווקליות של אריק וג’וזי. השמועה על ההרכב החדש התפשטה בעיר, עד שהתגבשו סביבם כל צמרת התרבות התל אביבית של אותה התקופה, והאזינה להם שרים יחדיו. שם הלהקה, הומצא על ידי אורי זוהר, מפיק חשוב בסצנה של התקופה, כאשר באחד הערבים ששהה על הגג, הוא ראה בצמרת בניין סמוך שלושה חלונות עם אורות דולקים.
עם השפעות מהביטלס הפופ והפולק האמריקאי של שנות ה-60, החלונות הגבוהים יצרו הגדרה חדשה לפופ והרוק העיברי. שירים שנכתבו על ידי משוררים חשובים כמו חיים חפר, רחל המשוררת, מרים ילן שטקליס, חנוך לוין ויורם טהרלב, הולחנו על ידי שמוליק קראוס והפכו אחד אחד לקלאסיקות ישראליות. “אינך יכולה”, “אהבה ראשונה” ו-“כל השבוע לך” (שכתב איינשטיין) היו שירי אהבה פשוטים וקליטים שכבשו את לבבות הארץ הצעירה. מאידך, האלבום כלל גם שירים שנויים במחלוקת כמו “יחזקאל” שלא הושמע ברדיו עקב טענה לזלזול בקהל המאזינים הדתי, “חייל של שוקולד” שאף הוא נפסל לשידור בגלל רגישות פוליטית ושירים עם נוף פסיכדלי יותר כמו “הבובה זהבה” ו- “איפה הם כל אבותינו”. על הפקת האלבום הופקד חברו של איינשטיין להרכב “שלישית גשר הירקון”, בני אמדורסקי.
את עטיפת האלבום האייקונית צילמה אלונה איינשטיין, אשתו הראשונה של אריק, על חוף הים בתל אביב. לאלבום יצאו מחוות רבות עם הזמן, בהן גם שוחזרה התמונה האגדית.
השלישייה המצליחה, הופיעה בפני חיילים במלחמת ששת הימים, לפני שנסעה לפריז לסיבוב הופעות באירופה עם גרסאות לשיריהם שהוקלטו באנגלית, ואפילו בצרפתית. המתח וחילוקי דעות מקצועיים בעיקר בין איינשטיין לקראוס, ובעיקר רצונו של איינשטיין לחזור לישראל, הביאו לפירוק הלהקה לאחר אלבום אחד בלבד.
