אפר ואבק הוא אלבומו השלישי של הזמר יהודה פוליקר בשיתוף עם המפיק וכותב המילים יעקב גלעד שיצא בינואר 1988. שני יוצריו פוליקר וגלעד, דור שני לניצולי שואה, כתבו את חוויותיהם והטראומות שאפפו את ילדותם בעקבות הטראומה של הוריהם ששרדו את השואה.
השניים ששיתפו פעולה עוד מימי להקת “בנזין”, יצרו מוזיקה וטקסטים שונים בתכלית ממה שיצרו עם הלהקה. עוד מאלבומו הראשון של פוליקר “עיניים שלי”, הם נטשו את סאונד הרוק האופטימי אל עבר מוזיקה המושתתת על שורשיו של פוליקר ביוון. “אפר ואבק” הוא שילוב בין מוזיקת הרוק שהשניים אהבו עם מוזיקה יוונית עממית לה הקשיבו הוריו של פוליקר ועליה גדל הזמר בילדותו.
האלבום נוצר בעקבות התוכנית “אחרי המלחמה” שערכה דלית עופר ליום השואה בגלי צה”ל. פוליקר וגלעד השתתפו בתוכנית ולקראתה הלחין פוליקר במיוחד שני שירים “פרחים ברוח” שכתבה הסופרת הלינה בירנבאום, אמו של יעקב גלעד, ו”התחנה הקטנה טרבלינקה”, שירו של המשורר ולדיסלב שלנגל שנספה בשואה ותורגם על ידי הלינה. אחרי התוכנית, הבינו השניים כי זהו תחילתו של פרויקט חדש והחלו בעבודה רגשית קשה שדרשה מן השניים להתמודד עם עברם והשדים הרודפים את הוריהם.
כל שירי האלבום הולחנו על ידי פוליקר ונכתבו על ידי גלעד למעט השניים, שצוינו לעיל. השירים נעים בין חוויתם של השניים כדור שני לשורדי שואה להתמודדות ישירה עם טראומת השואה עצמה. עם שילוב בין מוזיקת רוק קודרת שנשמעת מושפעת מנוף הפוסט פאנק האפלולי ששלט באנגליה למוזיקה יוונית ומזרחית עממית, האלבום יצר מוזיקה שלא נשמע כמותה בארץ וכן גם תרם משמעותית לחברה והתרבות הישראלית, עם חשיפת הזוועות שעברו יהודי יוון שעד אז פחות עסקו בה בניגוד להשמדת יהודי אירופה. הרבה משיריו הפכו לקלאסיקות שנשארו איתנות בפסקול הישראלי כמו שיר הנושא, “חלון לים התיכון”, “כשתגדל”, “שיר אחרי הגשם”, “התחנה הקטנה טרבלינקה” ו”רדיו רמאללה”. הקטע האחרון “בגלל” הוא קטע ספוקן וורד מצמרר בו פוליקר צועק באופן ישיר על הדור השני המתמודד עם הטראומה של הוריו ללחן פוסט פאנק אגרסיבי עם השפעות של “רוק תעשייתי”, משהו שעד אז לא נשמע בנוף המוזיקה הישראלית.
האלבום זכה להצלחה מיידית ומפתיעה והוביל לסיום העבודה המשותפת בין פוליקר לגלעד שנכנסו לחילוקי דעות בעקבות העבודה על האלבום. מאז, הוא מופיע בפסקול של שידורים ואירועים ממלכתיים כמו ביום השואה ומככב ברשימות “האלבומים הישראלים הגדולים בכל הזמנים”.
