מנועים קדימה הוא אלבומה השני של להקת “אלג’יר” שיצא במאי 2004. זהו היה גם אלבומה האחרון של הלהקה שלאחריו הודיעה על פירוקה כשנה לאחר מכן. האלבום היה זעקה ייחודית במינה ברוק הישראלי בפרט ובמוזיקה הישראלית בכלל. בשורתם המורבידית של שני יוצרים, אביב גדג’ וגבריאל בלחסן שלאחר האלבום הראשון של הלהקה, “נאמנות ותשוקה”, עברו תהפוכות רבות בחייהם כשחזרו בתשובה, חזרו בשאלה שוב, ניסו להתאבד ובלחסן אף אשפז עצמו בבית החולים “אברבנאל”.
האלבום זכה להצלחה מסחרית וביקורתית כאחד. הצלחה זו הובילה לסיבוב הופעות ארוך ומוצלח גם הוא. האלבום כולל שילוב ייחודי בין מוזיקת רוק למוזיקה ים תיכונית עם מסורת פיוטים יהודית שספגו השניים מילדותם בתלמי אליהו שבחבל אשכול בבתי הוריהם, עולי אלג’יריה. הטקסטים כללו תמונות מורבידיות, חלקן אפוקליפטיות העוסקות במצוקה נפשית וקשר בין האדם לאל כפי שחוו השניים.
האלבום לקח כמעט 10 שנות עבודה, עם שינויים פרסונליים וחיפוש אחר חברת תקליטים שתספק חוזה הקלטות. אל גדג’ ובלחסן, הצטרפו הבסיסט גיל פדידה שניגן יחד עם אחיו של גדג’, המוזיקאי יוצא להקת “פונץ'”, שלום גד. אביב ברק בתופים ועמי רייס בקלידים. הלהקה נהגה לערוך חזרות בחדר שבנה אביו של ברק, ניגנה את השירים החדשים שנכתבו ע”י גדג’ ובלחסן והקליטה את הכל על טייפ ארבעה ערוצים.
לאחר שהוחתמו ע”י שאול מזרחי מנהל ה”בארבי”, הקליטה הלהקה את החומרים שרבים מהם נותר בחוץ וסיימו בפרויקטים אחרים של חברי הלהקה. האלבום כולל כמה מהשירים הקודרים והאהובים ביותר בפסקול הישראלי האלטרנטיבי, רחוק מהזרם המרכזי, אבל מושרש היטב במסורות עתיקות. מהפתיח הכמעט תפילתי “תיפתח האדמה” אל “דם על הים” שהפך לשירה הידוע ביותר של הלהקה, עם כלי קשת דרמטיים והגשה כאובה של גדג’ עבור ל”דבר אלי” שכתבו גדג’ ובלחסן יחד. שירים בולטים נוספים כוללים את “קיטש” עם השפעות דיסקו שהפך גם הוא להצלחה ברדיו, “פעמוני המאה” הכולל כינור חיג’אז מזרחי עליו ניגן פדידה לצד שירה חזנית של רפאל הלוי, והשיר האייקוני “בתוך הצינורות”, מעין כתב הודאה של בלחסן.
מנועים קדימה זכה להצלחה אדירה והפך את הלהקה למצליחה ביותר, עם סיבוב הופעות מושקע רב משתתפים ואורחים שבחלקו בלחסן מוחלף בשל סיבות רפואיות. שנה מאוחר יותר הודיע גדג’ על פירוק הלהקה. אלג’יר מעולם לא הוציאה חומרים חדשים כשכל אחד מחבריה הלך לדרכו. האלבום עצמו נותר אחד האלבומים הגדולים והחשובים בהיסטוריה של הרוק הישראלי.
