רדיו בלה בלה הוא אלבומה השלישי והאחרון של להקת “החברים של נטאשה” שיצא בספטמבר 1994 והיה להצלחה אדירה עם יציאתו על אף העובדה כי מדובר באלבום כפול ואקלקטי. האלבום הוא צעד נדיר ושאפתני שלא נראה כמותו במוזיקה הישראלית. השירים שכולם נכתבו ע”י הסולן והגיטריסט מיכה שטרית והולחנו ע”י הסולן והקלידן ארקדי דוכין, הרכיבו אלבום קונספט המציית למסורת אופרת הרוק ובה מסופר על תחנת רדיו פיראטית ובה שדרן בשם א. וקסמן הסובל מפיצול אישיות המתחלק לארבע דמויות המשדרות כל אחת כ-6 שעות.
בהתאם לקונספט, האלבום מחולק לארבעה חלקים בהתאם לכל דמות שמאופיינת ע”י נושאי השירים וסגנונם המשתנה משיר לשיר בנוסף לפרודיות על ג’ינגלים לפרסומות על מנת להיצמד לתמה של תחנת רדיו. הצד הראשון הוא פרדי. טיפוס מדוכא וספקן שהמוזיקה בחלק שלו מאופיינת עם שירי רוק מלנכוליים. הצד השני הוא הפי, היפראקטיבי וציני מתודלק בסמים כשסגנון השירים נע בין פ’אנק למוזיקת דאנס אלקטרונית קצבית ושמחה. הצד השלישי שייך לשץ, אנרכיסט טוטאלי וסגנון שיריו נע בעיקר בין מטאל לגראנג’, ליזה הדמות האחרונה תופסת את הצד האחרון כשהמוזיקה נעה בין סופט רוק למוזיקה קלאסית עם שירה אופראית.
האלבום שחבריו עבדו עליו במשך כשנתיים, כלל בנוסף לחברי להקה כמה מהמוזיקאים, הזמרים ושדרני הרדיו הפופולריים במדינה. רשימת השמות ארוכה וכוללת שמות כמו: שם טוב לוי, יזהר אשדות, אלון אולארצ’יק, ערן צור, לאה שבת, מאיר בנאי, אביב גפן, אהוד מנור, אלי ישראלי, אברי גלעד, רבקה מיכאלי ועוד. על אף הסגנון האקלקטי ואורכו של האלבום, הוא זכה להצלחה עצומה כשהגיע למעמד אלבום זהב ומאוחר יותר לאלבום פלטינה כשהוא מוכר יותר מ-30,000 עותקים.
האלבום כולל כמה מהשירים הפופולריים של הלהקה ממגוון סגנונות שהפכו לנכסי צאן ברזל בפסקול הישראלי. בניהם ניתן למנות את “פרדי על הבוקר”, “קוק בצהריים”, “עכשיו אני”, “אני לא רוקד כשעצוב” ועוד רבים. אלבום זה היה גם סופה של הלהקה מאחר והעבודה עליו התישה את חבריה עד שהגיעו למיצוי שיתוף הפעולה. האלבום לא בוצע בהופעה חיה עד ל-2019 בציון 25 שנה לצאתו כשהוא מבוצע במלואו עם מספר רב של אורחים וקהל גדול. גם היום, האלבום עומד כדוגמה לשאפתנות עצומה של פרויקט גדול מימדים ומצליח בארץ. מהלך נדיר שלא נראה בתעשיית המוזיקה עד ימינו אלה.
