אביתר בנאי הוא אלבום הבכורה הנושא את שמו של הזמר-היוצר אביתר בנאי, שיצא לאור ביולי 1997. מדובר באחד מהאלבומים המכוננים ברוק הישראלי ובמוזיקה הישראלית בכלל, עם שירים בעלי הרמוניות מורכבות ונוגות בתוספת טקסטים רגישים וקודרים לעיתים העוסקים במערכות יחסים ובטרגדיות. האלבום זכה להצלחה מיידית והיה לפסקול של ישראל לקראת סוף המילניום ומוכת התדהמה אחרי רצח רבין שנתיים לפני כן.
בנאי יצא לדרכו העצמאית כמוזיקאי, עם עבר מפואר של משפחתו מרובת האמנים, בין היתר, אחיו הבכור, הזמר מאיר בנאי. אביתר החל להופיע עם שיריו עד שתפס את תשומת לבו של איש “הד ארצי”, חיים שמש שהחתים אותו על חוזה. אל האלבום הצטרפו מעבדים שונים לשיריו בניהם: צח דרורי, קרין אלאל ואסף אמדורסקי.
עם השפעות שבנאי הביא עמו כמו רדיוהד, ניל יאנג, רוברט וויאט וגאז’ ולחנים המזכירים את המורכבות הפשוטה של מלחינים כסשה ארגוב, כמו גם מטענים רגשיים שבנאי חשף באומץ בשיריו, האלבום הוא הדגמה לכישרונו של בנאי שהביא את סגנונו האישי והמקורי שלא נשמע בזמנו בישראל.
בין השירים הפופולריים שהפכו להיטים הנחשבים כנכס צאן ברזל ישראליים: “יש לי סיכוי”, “מתי נתנשק”, “שמתי לי פודרה”, “תתחנני אלי” “אבות ובנים” והשיר המנוגד במילותיו ללחן “כלום לא עצוב”. בין השירים גם כמה רגעי קליימקס דרמטיים עם “אקדח” ו”תיאטרון רוסי” שכלל את איחוליו הכועסים לבת זוגתו לשעבר, הזמרת והשחקנית אפרת בן צור.
עם יציאתו מכר האלבום למעלה מ-80 אלף עותקים, מה שזיכה אותו בתואר אלבום פלטינה כפול. ההצלחה העצומה של בנאי הייתה קשה להכלה ובעקבותיה הוא לקח פסק זמן שהסתיים עם אלבומו הניסיוני “שיר טיול” שהיה אנטיתזה מוחלטת לקודמו.
כיום, עם מקומו של בנאי כאחד הזמרים המצליחים, החשובים והאהובים במדינה, אלבומו הראשון נשאר כפסקול חייהם של רבים בישראל והוא מופיע תדיר ברשימות ודירוגים של “האלבומים הישראליים הגדולים בכל הזמנים”.
