אהוד בנאי והפליטים הוא אלבום הבכורה של הזמר היוצר אהוד בנאי יחד עם להקתו “הפליטים” שהורכבה מגיטריסט ומפיק האלבום יוסי אלפנט, הבסיסט גיל סמטנה, המתופף ז’אן ז’אק גולדברג יוצא להקת “הקליק” ונגן כלי ההקשה נעם זייד הלוי. האלבום שיצא לאחר שנים של חיפוש עצמי בחייו של בנאי, היה לפסקול שתיאר נכוחה את הקשיים ששררו בחברה הישראלית, והפך להצלחה מיידית ואת בנאי לאחד האומנים החשובים והמוערכים במוזיקה הישראלית.
עד אז, בנאי שהיה חלק משושלת ארוכה של אמנים ידועים, היה לנגן רחוב, פועל בניין, פועל במה ואף רועה צאן. במשך שנים, ניסה להשתלב במוזיקה הישראלית אך ללא הצלחה, עד שהוציא את אלבומו הראשון כשהוא בן 34. המוזיקה באלבום הייתה ייחודית בכך ששילבה את עולמו של בנאי שהגיע מעולם הפולק רוק עם טקסטים המתארים את חוויותיו כנווד, עם עולמם של “הפליטים” שהיו מושרשים במוזיקת פוסט פאנק שהגיעה מאנגליה. שני האלמנטים השתלבו יחדיו עם השפעות ים תיכוניות מקומיות שהעניקו נופך מיוחד ושונה למוזיקה של בנאי.
האלבום כולל כמה שירים שהפכו להיטים ידועים וחשובים במוזיקה והתרבות הישראלית בשל התמודדותם עם נושאים חברתיים תרבותיים שלא נגעו בהם עד אז במוזיקת רוק בניהם הפתיח “עבודה שחורה” העוסק בגזענות שחוו העולים היהודים מאתיופיה לישראל ו”ערבב את הטיח” שנכתב על שגרת יומו של פועל פלסטיני. שירים בולטים נוספים הם “זמנך עבר” שהפך להיט ועוסק בחלומות של בנאי שחוזר לחוויותיו מבית הספר התיכון, “ממשיך לנסוע”, “עגל הזהב” שעוסק בנקודת מבטם של בני ישראל בעודם מחכים למשה שנמצא במעמד הר סיני, עד שהם מתדרדרים לפולחן הפגאני ו”עיר מקלט”, אחד משיריו היפים של בנאי, שאף הוא הפך להיט ענק.
האלבום הקודר הזה זכה להצלחה עצומה והפך לאחד האלבומים החשובים והמשפיעים בתרבות הישראלית, כשהוא משפיע על דורות של מוזיקאים עתידיים ומופיע בצמרת של רשימות ודירוגים של “האלבומים הישראלים הטובים ביותר” עד היום.
