All Things Must Pass הוא אלבומו השלישי של הגיטריסט והזמר יוצר, ג’ורג’ האריסון שיצא לקראת סוף שנת 1970. האלבום הזה הוא פתיחת השער לחבר שתמיד נודע כשקט מבין חברי הביטלס ומסמל את חירותו האמנותית האמיתית אחרי פירוקה של הלהקה הגדולה בעולם שגם נשלטה ע”י שני האגואים הגדולים בעולם. במהלך תקופתו בביטלס, האריסון כתב מספר שירים ללהקה, כשחלקם אף זכו להצלחה והערכה גדולה. אך הוא תמיד נשאר בצילם של לנון ומקרטני שגנזו במסגרת הלהקה חומרים רבים שכתב.
במהלך התקופה שלקראת פירוק הלהקה, האריסון הוציא בחברת “אפל” שהקימה הלהקה שני אלבומי סולו ניסיוניים. Wonderwall Music שכולל התנסויות במוזיקת עולם וElectronic Sound שמורכב ממוזיקה אלקטרונית מבוססת סינתיסייזר מוג. עם פירוק הלהקה, הוא היה הראשון לצאת עם אלבום סולו שהוכיח כי הביטל השקט יכול להסתדר מצוין גם בלי להקת האם שלו. עם הרכב נגנים מפואר שכולל את אריק קלפטון, ג’ינג’ר בייקר, רינגו סטאר, פיטר פרמפטון, בילי פרסטון, פיל קולינס (לפני שהצטרף לג’נסיס), ועוד רשימה ארוכה.
האלבום כולל כמה משיריו הגדולים והאהובים ברפרטואר של האריסון שבדיעבד, הפך את האלבום המשולש, בן למעלה משעתיים, למצליח ביותר מסחרית משני חבריו הדומיננטיים ללהקה. השירים נכתבו על גבי תקופה ארוכה בין היתר כאלה שנגנזו בתקופת הביטלס וכאלה שהאריסון לא הציג מחשש שיבטלו אותם מראש ואף שירים מהתקופה בה התארח האריסון אצל חברו הטוב בוב דילן, באותה תקופה בה עבדה להקת הליווי של דילן The Band על חומרים לאלבומם הראשון. התקופה הזו סימנה שינוי ניכר בצליל של האריסון שחזר לשורשים ונטש את הפסיכדליה שכל כך אפיינה את השנים הללו.
עם גיטרות אקוסטיות, גיטרות סלייד כיאה למסורת הקאנטרי והפקת “קיר הצליל” המפורסמת של פיל ספקטור, האריסון מציג את גוף העבודה המשובח ביותר שלו. בין השירים My Sweet Lord שהפך ללהיט אימתני ולשירו האהוב ביותר, כשהוא כולל מנטרת “הללויה” ו”הארה קרישנה” שמושרת בטקסיות ומשלבת באלגנטיות בין האמונה היודו נוצרית לפילוסופיה מזרחית. השיר היה לנושאו של משפט בטענה לגניבה משירה של רוני מאק, He’s So Fine משפט בו הפסיד.
שירים בולטים נוספים באלבום הם Wah Wah בעל הצליל האימתני עם חומת הגיטרות וכלי נשיפה עוצמתיים, Isn’t It a Pity, קינה חצי צינית על פירוק להקתו המפורסמת עם ציטוט מתוך Hey Jude, השיר Beware of Darkness שמציג את הפילוסופיה מהמזרח בדמות שיר קאנטרי פולק מערבי, שיר הנושא שהפך להמנון מרגש, Hear Me Lord שיר נוסף שהוקדש לאלוהות ו-Art of Dying שכולל מקצב שכאילו חוזה את הדיסקו.
האלבום עמוס החומר הזה שכלל גם ג’אמים שהוקלטו באולפן יחד עם השירים המוגמרים, כאמור הפך להצלחה מסחרית וסימן את האריסון כזמר יוצר מצליח בזכות עצמו. לאחריו, המשיך האריסון בקריירת סולו ענפה ועשירה עם שירים גדולים ואהובים כאשר האלבום הזה עומד כמגנום אופוס של הגיטריסט הצנוע והמוכשר.
