Close to the Edge הוא אלבומה המכונן של לקהת יס שיצא בספטמבר 1972 והפך את הלהקה לאחת החשובות והיצירתיות ברוק בבריטניה. עם שיפור והתמקצעות מאלבום לאלבום, Close to the Edge הוא אחד משיאי ההרכב ומאלבומי הרוק המתקדם הגדולים ביותר. הלהקה שכבר החלה לצבור מוניטין וזכתה להצלחה עם אלבומיה הגדולים The Yes Album ו-Fragile שגיבשו את סגנונה הייחודי, התכנסה יחדיו בחדר חזרות כשהם מאלתרים ומנהלים דיונים אינסופיים לגבי המוזיקה ותכנונה עד לפרט האחרון.
יס, שזמן קצר לפני כן צירפה את הקלידן הווירטואוז וזריז האצבעות ריק ווייקמן, שהשתחרר מהחוזה שלו עם להקתו הקודמת Strawbs , קיבלה בוסט רציני כשאר ווייקמן משמש כמלחין שותף מלא עם יתר חברי הלהקה. תרומתו של ווייקמן שהיה היחיד עם השכלה מוזיקלית פורמלית ובעל ידע בתיאוריה, העלה את הלהקה בכמה רמות, עם נגינה והלחנה שנראה כי היא נטועה במוזיקת הבארוק שהקלידן אהב. עם שלושה קטעים ארוכים בסה”כ שעוברים ברובם את 10 הדקות, הלהקה ממחישה את יכולותיה ליצור מוזיקת רוק שמתפקדת כיצירות קלאסיות בעלות שינויי מקצבים ומצב רוח תכופים.
ג’ון אנדרסון הסולן וסטיב האו הגיטרסיט, החלו לכתוב יחדיו את קטע הנושא של האלבום. מקורות השפעה עיקריים היו יצירותיו של המלחין הפיני הנודע יאן סיבליוס, “שר הטבעות” של טולקין ובעיקר “סידהרתא” של הרמן הסה. לאורך 18 דקות, הלהקה שולחת את המאזין לעולם אחר עם מוזיקה עמוסת פרטים, הרמוניות מורכבות, בין סולואי גיטרה מהירים עד לאורגן כנסייתי שמימי. שני השירים הנוספים שתופסים את צידו השני של התקליט משקפים את האקלקטיות של הלהקה כשהיא מאמצת סגנונות כמו פולק ופ’אנק ויוצרת תערובת ייחודית.
עם And You And I שיר אהבה שמתחיל כבלדת פולק והופך לקליימקס גדול מהחיים עם גיטרת סלייד מצד האו ומלוטרון מצד ווייקמן. היצירה הזו היא הוכחה לעובדה כי יס לא איבדה את הפן הרומנטי-פסטורלי שלה והצליחה לשלב אותו עם סגנונה הבלתי מתפשר. Siberian Khatru הפ’אנקי כולל ריף גיטרה אייקוני של האו, בזמן שהלהקה שוב עוברת בין מצבי רוח וסגנונות מגוונים ושונים. אפילו סולו צ’מבלו של ווייקמן מבליח באמצע היצירה ומסיים את האלבום בנימה רוקרית חגיגית.
עם יציאתו זכה האלבום להצלחה מסחרית גדולה בדיוק בעת שחברות תקליטים נתנו את בירכתם ללהקות רוק שאפתניות עם יצירות בנות 20 דקות. המוזיקה שהושפעה מהלך רוח של פילוסופיה מזרחית ותרבות היפית, הביא ללהקה קהל רב וסקרן בעיקר בארה”ב שאהב את הסגנון האנגלי הפורח. גם העטיפה הירוקה שנפתחה בתקליט וממנה השתקף ציור נוף מרהיב של מעצב הבית של הלהקה רוג’ר דין, התאימה כמו כפפה למוזיקה של הלהקה. הלהקה מגיעה לשיא הצלחתה המסחרית והאמנותית באותה תקופה כשהיא הופכת את סגנונה לחותם ברור ברוק בכלל וברוק המתקדם בפרט. אולם, למרות שנראה שהם הגיעו לפסגות, המתופף ביל ברופורד שהיה רעב לחידושים, עזב את הלהקה במחשבה שאין לו מה ללמוד יותר עם חבריו.
הלהקה החליפה את ברופורד באלן ווייט שניגן עם ג’ון לנון והיה בעל נטייה לסגנון רוק מבוהק יותר, ויצאה לסיבוב הופעות ארוך ומצליח. ברופורד בעל הגוון הג’אזי, יצטרף לחבורה של רוברט פריפ בקינג קרימזון שם יהפכו את עולם הרוק המתקדם ב-180 מעלות.
האלבום נחשב כאמור עד היום לאחד ממיצגיו של הרוק המתקדם בשיא כוחו, כשהוא משפיע על דורות של נגנים ולהקות רוק מתקדם עתידיות ואף על להקות רוק פופולריות. מלהקות כמו דרים ת’יאטר ואיירון מיידן ועד לרד הוט צ’ילי פפרז.
