Ramones הוא אלבום הבכורה של להקת הפאנק רוק האמריקנית The Ramones. להקה חלוצית זו הוקמה ב-1974, והורכבה מארבעה חברים ממעמד הביניים מקווינס שבניו יורק; הם המציאו לעצמם שמות בדויים, כאשר שם המשפחה של כולם הוא ראמון, מתוך תפיסה שהם אינם כוכבים ולא עומדים במרכז – מהלך שהפך למזוהה עם הז’אנר. בנוסף, הלהקה אימצה “מדים” הכוללים ז’קט מעור וג’ינס קרוע, ובכך טיפחה תדמית מובהקת ששיקפה את גישתם המופשטת למוזיקה. אלבום זה, שנושא את שם הלהקה, נחשב לאבן פינה בז’אנר הפאנק, שהשפיע על דורות של מוזיקאים. כבר מההופעות המוקדמות ביותר שלהם, במקומות כמו מועדון ה-CBGB, הלהקה צברה במהירות מוניטין בזכות הופעות חיות מחשמלות ושירים קליטים ומלאי אנרגיה. אלבום זה לוכד את מהות הסאונד של הלהקה, עם הפקה פשוטה ושירים מהירים ותזזיתיים. הוא נמשך פחות מחצי שעה וכולל לא פחות מ-14 רצועות שאורכן עולה בקושי על שתי דקות, וכולל מספר להיטים שבראשם Blitzkrieg Bop ו-I Wanna Be Your Boyfriend. מלבדם, רצועות בולטות נוספות הן: Judy is a Punk, Beat on the Brat, והשיר היחיד באלבום שלא נכתב על ידם, קאבר לשירו של כריס מונטז משנת 1962, Let’s Dance.
בעטיפת האלבום אפשר לראות את חברי הלהקה מביטים במצלמה בפנים ריקות, כאשר כולם לובשים מכנסי ג’ינס קרועים ומעילי עור, ונשענים על קיר לבנים באחד הגנים הפרטיים בניו יורק – עטיפה זו השפיעה על עטיפות שאר אלבומי הלהקה, שבכולן הופיעו החברים בצורה כזו או אחרת. מבחינה לירית, הראמונס נמנעו מנרטיבים מורכבים לטובת ביטויים פשוטים וישירים העוסקים בנושאים כמ חרדה, מרד ותסכול. השירים שלהם נגעו לעתים קרובות בנושאים של ניכור, שעמום, ובניסיונות והתלאות של חיי מתבגרים, והדהדו בקרב בני נוער לא מרוצים ברחבי העולם. עם יציאתו, האלבום צבר קהל עוקבים מסור בקהילת הפאנק רוק שהחלה להתהוות. למרות הצלחתו המסחרית הצנועה עם יציאתו, האלבום הפך לאחד האלבומים החשובים ביותר בז’אנר בפרט ובמוזיקה הפופולרית בכלל. השפעתו של האלבום ממשיכה להיות מורגשת עד היום ונותנת השראה לאינספור להקות ומוזיקאים בסגנונות שונים.
