Songs of Leonard Cohen הוא אלבום הבכורה של לאונרד כהן שיצא בדצמבר 1967. אלבום זה כולל כמה משיריו הגדולים והידועים ביותר של כהן שפרץ לסצנת המוזיקה עם אלבום זה בהיותו בן 33. לפני כן, היה כהן סופר ומשורר מוערך בקהילה הספרותית ללא רקע מוזיקלי. עם מספיק ידע בנגינה בגיטרה ועם שיר שכתב שהפך ללהיט בביצועה של ג’ודי קולינס Suzanne שמו, כהן החל להופיע במספר פסטיבלים של מוזיקת פולק עד שהוחתם בחברת קולומביה והקליט את אלבומו הראשון.
האלבום שכולל ברובו את כהן בלבד על הגיטרה והשירה עם ליווי מינימלי של נגנים והרכב כלי קשת ונשיפה בחלק מן השירים, הניח כהן את היסודות לסגנונו הייחודי עם טקסטים פואטיים שהציתו דמיון ברבים ועוררו רגשות רבים כשהוא עסק בנושאים רבים כמו אהבה לא ממומשת, פרידה מנשים בחייו, הרהורים פילוסופיים ותיאולוגיים המשלבים בין הרקע היהודי שלו לנצרות, כל אלה מבוצעים עם אקורדים שהפכו לנחלתם של רבים.
כמה מהשירים הפופולריים והאהובים של כהן נמצאים כאן כמו Suzanne שהחליט לבצע בעצמו אחרי הגרסה של ג’ודי קולינס והפך להיות לפסקולם של נערים מלנכוליים ונשים רומנטיות. So Long Marriane הפך להיות לאחד משירי הפרידה היפים ביותר והמושרים ביותר, Hey That’s No Way to Say Goodbye גם הוא באמצעות הבית הקליט הפך להיות אהוב במיוחד. על אף זאת, לקח לאלבום זמן עד שהגיע למעמדו האייקוני. הוא נשאר מעל שנה במצעד האלבומים באנגליה, המבקרים היו חלוקים לגביו למרות ההסכמה שהטקסטים היו ברמה הגבוהה ביותר. ברבות השנים האלבום הפך לנחלתם של אומנים רבים שאימצו אותו אליו כקאלט, מניק דרייק שרצה להשיג את אותו סאונד באלבומו Pink Moon חמש שנים מאוחר יותר וניק קייב שכהן היה למורו ורבו, עד לאהוד בנאי ומאיר אריאל. כולם היו תלמידי הכהן.
