Velvet Underground & Nico שיצא ב-1967, הוא אלבום הבכורה של להקת .The Velvet Underground הלהקה הוקמה בניו יורק באמצע שנות ה-60, והחלה את דרכה בסצנת המוזיקה המחתרתית התוססת של העיר, בהנהגת הסולן וכותב השירים לו ריד, שיצא בהמשך לדרך מוזיקלית עצמאית. דמות מפתח הקשורה ללהקה היא האמן אנדי וורהול, שהפך למנהל של ההרכב, סיפק להם תמיכה הכספית, גישה למעגל היצירתי שלו, וכמובן תרם לזהותם החזותית בעיקר בעיצוב עטיפת האלבום שהפכה לאחת העטיפות המוכרות והאייקוניות בהיסטוריה של המוזיקה. העטיפה כוללת הדפס בננה שיצר וורהול, כאשר עותקים מוקדמים של האלבום הזמינו את הרוכשים לקלף לאט ולחשוף בננה ורודה. מלבד הפן הוויזואלי, השפעתו של וורהול התרחבה גם לפן המוזיקלי, כאשר הוא הציג את הלהקה בפני אומנים איתם היתה לו הכרות מוקדמת כמו הזמרת והדוגמנית הגרמניה ניקו, ששירתה הוסיפה עומק לסאונד של ההרכב. באמצעות חסותו של וורהול, הוולווט אנדרגראונד הפכו לשם נרדף לסצנת האמנות האוונגרדית של אותה תקופה.
אלבום זה נחשב לאלבום חלוצי ופורץ דרך שהתריס נגד מוסכמות ודחק את גבולות הז’אנר. האלבום, שהופק על ידי וורהול וטום ווילסון, הציג גישה גולמית, מינימליסטית, וחדשנית מבחינת השימוש בטכניקות אולפן, כמו דיבוב יתר ודיסטורשן, כדי ליצור פלטה קולית ייחודית. הסאונד הלא שגרתי דחף עוד יותר את גבולות מוזיקת הרוק, והיווה את עלייתם של ז’אנרים אלטרנטיביים וניסיוניים בעשורים הבאים. הנושאים הליריים בשיר פרובוקטיביים כמו המוזיקה עצמה, ומתעמקים בנושאי טאבו כמו התמכרות לסמים, סטיות מיניות, זנות, ועוד.
רצועת הפתיחה של האלבום Sunday Morning, הפכה למוכרת ולמושמעת ביותר מתוכו, מהרהרת על תחושת הבדידות השקטה של בוקר יום ראשון בפרט, ועל החיים החולפים בכלל. יצירה מוכרת נוספת היא Femme Fatale, שמבוצעת על ידי ניקו, ומתארת את המיסטיקה, הסכנה, והפיתוי של דמות ‘האישה הקטלנית’. השיר Heroin עוסק בשיאים ובשפל של ההתמכרות להרואין, ו- I’m Waiting for the Man דן גם הוא במציאות העגומה של החיים העירוניים בתור מכור לסמים. רצועה בולטת נוספת היא Venus in Furs שמתעמקת בנושאים של כוחניות ופטישיזם מיני. למרות הצלחתם המסחרית המוגבלת של הלהקה, ההשפעה שלה על עולם המוזיקה היא עמוקה ומרחיקת לכת. הנכונות שלהם לחקור נושאי טאבו, ולהתנסות בטכניקות מוזיקליות לא שגרתיות, הניחה את הבסיס לעליית הפאנק רוק והמוזיקה האלטרנטיבית בשנים שלאחר מכן.
