לא הרבה להקות זכו לתהילה גלובלית עם השפעה והערכה רבה כמו להקת הביטלס. אבל אם יש אחת שמתקרבת לכך זו רדיוהד. הלהקה שהוקמה ע”י תיכוניסטים באוקספורדשייר שיכלו לעשות חזרות רק בימי שישי ומכאן היה שמם הראשון On a Friday, הציבה את עצמה על מסלול להקות הרוק והפופ ששלטו באנגליה והפיצו את האנגלומאניה הלאה. אבל זמן קצר לאחר מכן, עם סלידה טוטאלית מכל מה שהריח בריטפופ, הלהקה שינתה את הסאונד שלה שגם בזמן אמת וגם כיום, נחשב כאחד המהלכים המוערכים ביותר בהיסטוריית המוזיקה הפופולרית.
ת’ום יורק וקולין גרינווד, למדו יחדיו באותה שכבה, כשמעליהם אד או’בריאן ופיליפ סלווי. אחיו הצעיר של קולין, ג’וני גרינווד היה האחרון להצטרף והצעיר שמבין חברי הלהקה. הם כתבו יחדיו חומרים בעוד יורק מיצב את עצמו ככותב השירים הראשי. יחד עם ג’וני, שהיה חבר הלהקה היחיד בעל השכלה מוזיקלית פורמלית, השניים יצרו יחדיו חזון לסאונד שהתפתח עם השנים לגישה הניסיונית של הרוק האלטרנטיבי, שחף ממוזיקה מבוססת גיטרות. אך תחילת הלהקה הייתה לחלוטין מושתתת על פופ רוק כשהגיטרה היא הכלי המרכזי בו. על אף שחברי הלהקה היו בעלי טעם אקלקטי ושאיפות להרחיב את שפת הרוק, הם יצרו שירים קליטים ופשוטים כדי להכין לעצמם קרקע נוחה על מנת לממש את שאיפותיהם.
אלבומם הראשון Pablo Honey לא צלח מסחרית, מלבד הלהיט Creep שהפך להיות אחד מהמנוני שנות התשעים. דווקא הקהל בישראל התחבר לאלבום הרבה יותר, ורדיוהד טבעה את חותמה לראשונה במזרח התיכון, לפני ההצלחה הגלובלית. זו תגיע שנתיים מאוחר יותר עם The Bends שהצביע על שיפור וליטוש יכולות כתיבת השירה של חברי הלהקה. ההצלחה של The Bends, אפשרה ללהקה ליצור פרויקט בקנה מידה גדול יותר, כשעם מגוון השפעות ותחושות שיורק הרגיש כלפי מודרניזציה וחברה בתקופה פוסט מודרנית, הובילו ל-OK Computer שיצא בשנת 1997 ומיצב סופית את הלהקה כאחת החשובות והמשפיעות בשנות ה-90 ואת האלבום כאחד מאלבומי הרוק הגדולים האחרונים של המאה ה-20.
באלבום זה, החלו לנבוט הניצנים שיגדירו את רדיוהד לאורך השנים הבאות. עם טקסטים מלנכוליים שעוסקים בניכור וזרות ומוזיקה שמתרחקת מנוסחת הרוק בן 4 האקורדים, עם יצירת צלילים שונים וייחודיים שלאט לאט הרחיקו את רדיוהד מנישת הבריטפופ שכל כך תיעבו. עם האלבום, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות עצום ומעייף שלאחריו, לקחה פסק זמן שבסופו יצאה עם אלבומה הבא ששינה את כללי המשחק והיה שינוי קיצון בקריירה שלה. Kid A נטש כמעט לחלוטין את הגיטרות והתמקד במוזיקה אלקטרונית ובמוזיקת אוונגרד, עם טכניקות הפקה חדשניות כשהבסיס מושתת על גבי המקצבים ולא על המלודיה. עם יציאתו האלבום חילק את המעריצים שציפו לו בקוצר רוח למחנות מנוגדים, כאשר בקרב חלק מהם נטישת הרוק למען האלקטרוניקה נראתה כבגידה.
אך ההצלחה המסחרית דיברה בעד עצמה והאלבום יחד עם הבא Amnesiac מוגדרים כפאזה יצירתית ורבת השפעה על אמנים מסגנונות רבים. עם המשך הקריירה של הלהקה, היא המשיכה להוציא אלבומים במרווחי זמן גדולים יותר. מ-Hail to the Thief הפוליטי אל In Rainbows שחזר אל נגינה חיה ו-King of Limbs שהיה אלבום אלקטרוני טוטאלי. מאז אלבומם האחרון A Moon Shaped Pool שיצא ב-2016, הלהקה יצאה להפסקה כשחבריה נשארים פעילים בקריירות הסולו שלהם. אך עם תשעת אלבומיהם, מיצבו את עצמם כאחת מלהקות הרוק האהובות, החדשניות והמוכרות ביותר שיצאו מאנגליה, עם אלבומים שמופיעים ברשימות החשובות ביותר, הופעות באצטדיוני ענק, כשירים שמככבים בפסקולים רבים ומכירות של מיליוני עותקים, רדיוהד היא בהחלט דוגמה מעניינת ללהקה ענקית ואהובה שמיצבה את עצמה ככזאת בתקופה בה ז’אנר הרוק הרוק החל לחוות דעיכה, וזז הצידה מן המיינסטרים.
