מאז שאני זוכר את עצמי שתי האהבות הכי הגדולות שלי הן מוזיקה והיסטוריה. מצאתי שהשילוב בין השתיים מרתק. תמיד הסתקרנתי לגבי תהליכים היסטוריים שהתרחשו במוזיקה. מתי ואיפה נולד הרוק? מתי ואיך נוצר ז’אנר מסוים? מתי ולמה התרחשו תהליכים שונים במוזיקה? מה היתה ההשפעה החברתית -תרבותית עליהם? ומה היו הסיבות והנסיבות שהובילו לכך?
במאמר הקודם, “הרוקר הראשון בהיסטוריה“, סיפרתי לכם על לינק ריי, האיש שהמציא למעשה בלילה קסום אחד את הרוק ושינה את כל הכללים והחוקים במוזיקה. ריי הוא גאון מוזיקה אמיתי. בכלל, המונח “גאון מוזיקה”, רווח היום מידי לטעמי. עם יד על הלב, קצת מכעיס אותי שכל אומן שעושה מוזיקה שמאן דהוא אוהב ומעריך, הוא מיד מקוטלג כגאון התורן. אז זהו שלא. בעיני, גאון מוזיקה הוא מוזיקאי שיצר משהו חדש שלא היה קיים לפניו. שהמציא סאונד שלא נשמע לפני כן. שחיבר לראשונה בין עולמות מוזיקליים שונים. אין רבים כאלה שנכנסים לקטגוריה המכובדת והמצומצמת של גאוני מוזיקה. במאמר הנוכחי אני אפנה את הזרקור לגאון מוזיקה נוסף, עוד אחד מאותם אנשים שיצרו יש מאין. האיש שזיקק את הסרף רוק מתוך הרוק האינסטרומנטלי והיה לראשון בהיסטוריה של הרוק ששילב בין רוק למוזיקה מזרחית, ויצר ז’אנר חדש נוסף, רוק מזרחי. קבלו את האיש והגלשן, דיק דייל.
———————————————————————————————————————————————————–
דיק דייל נולד בשם ריצ’ארד אנתוני מנסור ב-4 במאי 1937 בעיר בוסטון שבמדינת מסצ’וסטס ארה”ב. אביו ג’יימס, היה ממוצא לבנוני ואילו אימו סופיה ממוצא פולני-בלורסי. דייל למעשה נולד כשילוב בין מזרח למערב, שילוב שישפיע עליו בהמשך דרכו המוזיקלית, כמו גם על ההיסטוריה של הרוק. בהמשך עברה המשפחה לעיר קווינסי במדינת מסצ’וסטס, שם שכנה קהילה לבנונית גדולה שהשפיעה על התפתחותו המוזיקלית של דייל.
דיק דייל הגיע מבית עם רקע מוזיקלי. דודו הלבנוני היה נגן עוד מחונן. דייל הפגין כישרון מוזיקלי יוצא דופן ובגיל תשע כבר החל לנגן בפסנתר. בגיל 13 הוא קיבל מדודו במתנה, חצוצרה. הדוד שוחר המוזיקה אף לימד את הנער לנגן על כלי נגינה מזרחיים מסורתיים דוגמת עוד ודרבוקה. בהמשך, רכש דייל יוקללי לאחר שהושפע מנגן הקאנטרי האנק וויליאמס, וגיטרה עליה ניגן גם סולו וגם קצב בו זמנית סגנון שפיתח באמצעות נגינה על דרבוקה ותופים. דייל, שהיה איטר יד ימין, ניגן על הגיטרה כשהמיתרים הפוכים מה שהוסיף לסגנון הייחודי. ההשפעות המוזיקליות המזרחיות מהבית, יחד עם המערביות אותן ספג בחוץ, יהוו את הגשר שדייל ייצור בהמשך בין שני הסגנונות.
בשנת 1954, לפני שנתו האחרונה בתיכון, קיבל אביו של דייל שהיה מכונאי משרה בחברת כלי טיס בדרום קליפורניה, שם שכן אחד המרכזים החשובים בתעשיית התעופה והחלל האמריקאית. המשפחה עברה לעיר אל סגונדו שבמחוז לוס אנג’לס השוכנת על שפת האוקיינוס הפסיפי, מהלך שישנה את חייו של דייל. בקליפורניה סיים דייל את לימודיו התיכוניים וגילה אהבה חדשה בנוסף למוזיקה, גלישת גלים. גם כאן, בדיוק כמו במוזיקה, דייל התבלט והפך עד מהרה לאחד הגולשים הטובים והמוכרים בחוף המערבי. במקביל הוא החל להופיע במועדונים קטנים בלוס אנג’לס בסגנון הקאנטרי והרוקבילי שם גם שינה את שמו לדיק דייל.
בלוס אנג’לס הכיר דייל בשנת 55′ את יצרן הגיטרות האייקוני ליאו פנדר שלדברי דייל: “היה לי כמו אב שני”. דייל הציג את עצמו בפני פנדר כגולש ונגן גיטרה צעיר וחסר אמצעים. פנדר, ששנה לפני כן השיק את גיטרת הסטראטוקסטר האייקונית, הגיש לדייל גיטרה וביקש ממנו לנגן עבורו. כשדייל החליף את המיתרים והחל לנגן על הגיטרה הפוך בסגנונו הייחודי והלא שגרתי, פנדר, שהתלהב מכישרונו ויכולותיו של הצעיר, העניק לו את הגיטרה במתנה. בהמשך הפך דייל להיות מעין פרזנטור של פנדר, כשהוא משכלל את מגברי החברה אותם נהג “לשרוף” בהופעותיו. דייל גם היה הראשון להשיק את האורגן שנודע בשם “פנדר רודס” והיה לראשון שניגן עליו בהופעה.
בראשית שנות ה-60 דייל מוציא את הסינגלים הראשונים שלו בסגנון רוקנרול פשוט ושגרתי, אבל בספטמבר 1961, הוא מוציא סינגל מהפכני בשם “Let’s Go Trippin”, שנחשב בעיניי רבים לסינגל הסרף רוק הראשון, מה שלמעשה הופך את דייל לממציאו של ז’אנר חדש, ששטף את חופיה המערביים של ארה”ב. אומנם מוזיקלית, ניתן לשמוע אלמנטים של סרף רוק מוקדם יותר, אצל חלוץ הרוק לינק ריי, וההרכב החלוצי The Ventures אבל דייל, גולש בעצמו, זיקק את הסגנון הייחודי כשהוא מנסה לשמש מעין גשר בין תרבות הגלישה שכל כך אהב, למוזיקה שיצר. לדבריו, הוא ניסה להביא למוזיקה שיצר את התחושה, האנרגיה והחוויה של גלישת גלים. את תחושת הריגוש וחופש שחש בתור גולש, באמצעות המוזיקה שניגן. התוצאה כאמור, לידתו של ז’אנר חדש, כמו גם כינוי חדש שדבק בו “King of the Surf Guitar”.
אבל גולת הכותרת היה סינגל הסרף רוק השלישי שדייל הוציא בשנת 1962 בשם “Misirlou”. בתרגום חופשי בת מצרים. מיסירולו היה קאבר לשיר עממי שמקורו באימפריה העות’מאנית. הוא תועד לראשונה על גבי תקליט בשנת 1927 בביצועו של המוזיקאי Tetos Demitriades שנולד באינסטנבול בשנת 1897 למשפחה ממוצא יווני והגיע לארה”ב בשנת 1921. דייל שהכיר את השיר מהבית נתן לו אינטרפרטציה שונה לחלוטין, כשהוא מכניס השפעות מזרחיות אל תוך הרוק או אולי נכון יותר לומר, מכניס השפעות של רוק לתוך שיר מזרחי קדום. כך או אחרת דיק דייל, הפך להיות חלוץ או למעשה מהפכן, שכן הוא היה הראשון בהיסטוריה שחיבר בין רוק מערבי למוזיקה מזרחית. השילוב של השניים היה עוצמתי ומהפנט. שנים אחריו, יכניסו מוזיקאים ואומנים רבים ליצירותיהם השפעות מזרחיות/אוריינטליות בהם: הביטלס, הרולינג סטונס, הולווט אנדרגראונד, הדורז ואפילו לד זפלין עם קשמיר האלמותי.
ז’אנר הסרף רוק שהתחיל עם דיק דייל, המשיך ביתר שאת עם ההרכב הכי מזוהה עם הז’אנר, הביץ בויז, שלקחו את הז’אנר למקום קצת אחר: ווקאלי בניגוד לאינסטרומנטלי והרבה יותר רך ונקי מהסגנון הגולמי והמחוספס של דייל. אבל הז’אנר היה קצר ימים והחל לגווע לקראת אמצע שנות ה-60 בדיוק כמו הקריירה של דייל שנקטעה באיבה פחות או יותר באותו הזמן, כשהוא חלה בסרטן המעי הגס. הוא אומנם החלים מהמחלה, אבל נטש את קריירת המוזיקה וחזר אל הבמות רק כעשרים שנים אחרי עם הצלחה והכרה מינוריים. במהלך השנים בהם לא עסק במוזיקה התחבר דייל בעיקר לטבע ובפרט לאוקיינוס והפך פעיל למען איכות הסביבה וחיות בר בהם אריות ונמרים איתם חי זמן ממושך.
הקריירה של דייל נסקה מחדש עם צאת סרטו הפופולארי של קווינטין טרנטינו “ספרות זולה” והכנסתו של “Misirlou” לפסקול הסרט. יותר ויותר אנשים בקהל הרחב ואומנים מסגנונות שונים, החלו להכיר בייחודו ותרומתו האדירה לתרבות הרוק. ועדיין, לא מספיק. דיק דייל הלך לעולמו בשבעה עשר במרץ 2019, ולמרות תרומתו החשובה והייחודית, למרבה הבושה והבורות, דייל עדיין לא נכנס להיכל התהילה של הרוק, קצת בדומה ללינק ריי האגדי שנכנס להיכל התהילה רק בשנה שעברה, בשנת 2023. למרבה הצער גם היום בשנת 2024, דיק דייל, החלוץ והמהפכן המוזיקלי שרבים חייבים לו את הקריירה שלהם, ועולה עשרות מונים מהרבה חברים שכן התקבלו למועדון הנחשק, עדיין לא קיבל את המקום והכבוד שמגיעים לו בזכות ולא בחסד.
דיק דייל, גאון המוזיקה, שניגן כמעט על כל כלי אפשרי: גיטרה, עוד, חצוצרה, סקסופון, מפוחית, דרבוקה, תופים…דיק דייל הגולש המצטיין, שבניגוד לאומנים אחרים בז’אנר, לא רק ראה את הגלים מהחוף וחיבר לראשונה בין אומנות הגלישה לאומנות המוזיקה. דייק דייל שהיה הראשון לחבר בין רוק למוזיקה מזרחית. דיק דייל שהחזיק באופנוע הארלי דיווידסון מודל 41, עליו נהג לרכב הוא ה”ריל דיל”. רוקר אותנטי, אמיתי ומחוספס לא בכאילו. יתכן ודווקא זאת הסיבה שדייל לא קיבל את ההכרה והכבוד שמגיעים לו. למרבה הצער יש המעדיפים את ההצגה וה- Show על פני גאונות, יצירתיות וכישרון. המאמר הזה הוא המעט שיכולתי לעשות כדי שיותר אנשים, גם כאן בישראל, יכירו ויוקירו את אחד הרוקרים הגדולים, החשובים, החלוציים ופורצי הדרך בהיסטוריה של הרוק.
