אחרית הימים הוא אלבומה היחיד של להקת “אחרית הימים” הנושא את שמה. מדובר באחד מהאלבומים המכוננים של הרוק הישראלי, מאחר והיה יחיד במינו בנוף הישראלי כמו גם ברוק המקומי שזה עתה התחיל לצמוח. עד האלבום הזה, לא הייתה להקת רוק שיצרה יצירות ארוכות עם טקסטים פואטיים רציניים. בכך, הלהקה פרצה גבולות בארץ כשיצרה מוזיקה שצייתה לסטנדרטים של הרוק האנגלי והאמריקאי ועשתה זאת בעברית.
האלבום הוקלט עם הקמתה של הלהקה שכללה את אלי מגן (בס ושירה), יצחק “צ’רצ’יל” קלפטר (גיטרה), גבי שושן (גיטרה ושירה) ומייסד הלהקה, המתופף זוהר לוי. לתקופה קצרה, הייתה חברה גם הזמרת מירי אלוני שתרומתה נשמעת בשני שירים. לוי רצה להקים להקת רוק לאחר שהלחין את הפסקול החדשני למחזה השנוי במחלוקת של חנוך לוין, “מלכת אמבטיה”. הוא חבר למגן לאחר שלהקתם הקודמת “כיף התקווה הטובה” התפרקה. הלהקה היא דוגמה לשיתוף פעולה בין נגנים מרקעים שונים. מגן, קלפטר ואלוני הצברים יוצאי להקות צבאיות יחד עם לוי ושושן עולי ארצות המזרח שניגנו בלהקות הקצב.
האלבום כולל שמונה לחנים מקוריים שהולחנו ע”י זהר לוי ונכתבו ע”י כמה מגדולי המשוררים והכותבים של מדינת ישראל בניהם: חנוך לוין, עמוס קינן, דליה רביקוביץ’, חיים חפר ויעקב רוטבליט. הטקסטים הולחנו לשירי רוק שנעים בין סגנונות שונים שהיו פופולריים בשנות השבעים במערב. בין הארד רוק לפולק רוק, בלוז וג’אז, פסיכדליה ורוק מתקדם. אפילו ניצנים ראשונים להבי מטאל בשיר “התעמלות בוקר”.
כמה משירי האלבום הפכו לנכס צאן ברזל בפסקול הישראלי. שירים כמו “העץ הוא גבוה” ו”יש לי יום הולדת” הפכו ללהיטים אהובים, בעוד שירים אחרים כמו “תחת עץ האקליפטוס” ו-“פתחי לי את הדלת” הנעים בין שבע לשמונה דקות, הן יצירות ארוכות בעלות שינויי מצב רוח ומקצב.
האלבום לא זכה להצלחה עם יציאתו ועל אף זכייה בתואר “להקת השנה” בגלי צה”ל, להיטון ופרס כינור דוד, הלהקה לא משכה אחריה קהל רב וגם הופעות משותפות עם אריק איינשטיין לא הצילו את המצב. עם השנים, האלבום קיבל את ההכרה המגיעה לו וכיום הוא נחשב לאחד מאלבומי הרוק החשובים והחלוציים במוזיקה הישראלית.
