Morning Glory (What’s the Story) של להקת אואזיס הינו אלבום חשוב המהווה מעין מראה לז’אנר הרוק הבריטי של שנות ה-90. האלבום, ששוחרר בשנת 1995, קצת יותר משנה אחרי שהלהקה הוציאה את אלבום הבכורה, Definitely Maybe, נחשב לאלבום שהזניק אותם לתהילה בינלאומית וביסס אותם כאחת הלהקות המכוננות בתקופתם. אואזיס הייתה להקת רוק בריטית שהוקמה בשנת 1991, שאת עמוד השדרה שלה היוו האחים לבית גלאגר: סולן הלהקה ליאם ואחיו נואל ששימש כגיטריסט וככותב הראשי. הצלחתה המהירה של אואזיס גרמה לכלי התקשורת בבריטניה לתקשר יריבות מדומה עם להקה ותיקה יותר בז’אנר הבריטפופ, Blur, יריבות שזכתה לכינוי ‘קרב הבריטפופ’: שתי הלהקות התמודדו על תואר הלהקה המצליחה בבריטניה, והיריבות המתוקשרת בין השתיים בלטה במצעדים, בעיתונות ובפרסי המוזיקה של אותן שנים. שם האלבום נוצר בהשראת חברתו של נואל, מליסה לים, שנהגה לענות לטלפון עם המשפט האמור, שהוא עצמו נגזר משורה שמופיעה בסרט Bye Bye Birdie, ואם תהיתם מי הם שני האנשים המופיעים בעטיפת האלבום, מדובר בתקליטן הלונדוני שון ראולי ובמעצב שרוולי התקליטים, בריאן קאנון, שצולמו ברחוב ברוויק שבלונדון – מיקום פופולרי לחנויות תקליטים באותה תקופה.
בבסיסו, האלבום הוא עדות לכושר כתיבת השירים של נואל גלאגר. מהפתיח Helloועד ל-Champagne Supernova, כל רצועה מציעה הצצה אל החזון המוזיקלי והעומק הלירי של הלהקה. הסינגל המוביל של האלבום, ,Wonderwallנחשב עבור רבים ללהיט הגדול ביותר של הלהקה, ולאחד השירים המזוהים ביותר עם התקופה. עם ריף הגיטרה האקוסטי הבלתי נשכח והמילים הנוגעות ללב, הוא הפך לקלאסיקה מיידית ולמרכיב יסוד ברוק האלטרנטיבי של שנות ה-90. רצועות בולטות נוספות כוללות את Don’t Look Back in Anger, הסינגל הראשון בו נואל ביצע את תפקיד הסולן, והשיר שסוגר את האלבום,Champagne Supernova, המגיע למעל לשבע דקות וכולל נגינה שאפתנית ומילים מרגשות היוצרים חוויית האזנה מהפנטת. מבחינה מוזיקלית, האלבום כולו שואב השראה ממגוון רחב של השפעות, כולל רוק קלאסי ופסיכדליה. הסאונד של האלבום נחשב להצלחה מסחרית, מאחר שהוביל את המצעדים במספר מדינות ומכר כ-22 מיליון עותקים ברחבי העולם.
