גלוי ונעלם הוא אלבום הסולו של הזמרת והיוצרת יהודית רביץ שיצא בנובמבר 1980, והיה חלק מרצף האלבומים שהוציאה רביץ בין אם סולו או בשיתוף פעולה שהציג את שיא הצלחתה המסחרית והאמנותית של רביץ. האלבום שהולחן כמעט כולו ע”י רביץ (שלום חנוך ושלמה גרוניך הלחינו שני שירים) לטקסטים של פזמונאים, זמרים ומשוררים, היה להצלחה עם יציאתו וקיבל מעמד של אלבום זהב עם הישג מכירות של 20 אלף עותקים.
האלבום הופק ע”י יעקב גלעד שכתב חלק ממילות השירים וטומי פרידמן שהיה בעלי אולפני טריטון בו הוקלט האלבום. רביץ שהייתה בת 24 בעת יציאת האלבום, הייתה מוקפת נגנים מקצועיים וידועים שתרמו את נגינתם המהוקצעת והסתדרו היטב עם סאונד הפופ רוק שהגיע למחוזות יותר קצביים ואנרגטיים עם השפעות מסגנונות כמו פ’אנק וסלסה. רביץ שעד אותה עת, הייתה ידועה כמבצעת שירים רגועים ושקטים, הציגה את יכולותיה כמלחינה ומבצעת שירי רוק ופופ מקפיצים וחזקים.
כמה מהשירים באלבום הפכו להיות להיטים אהובים גם כיום כשהם נותרו מעצבים בפסקול הישראלי. בין השירים, “ארבע לפנות בוקר” הפותח את האלבום עם טקסט שנכתב ע”י גלעד ללחן פופ רוק קצבי עם ריף פסנתר שהפך קליט ומוכר ו”עכשיו הכל בסדר” שמצטיין ביכולות פ’אנקיות רקידות עם פזמון קליט וסולו סקסופון אייקוני של נגן הסקסופון הוירטואוז, ירוסלב יעקובוביץ’.
שירים מוכרים נוספים הם הבלדה “שיר ללא שם” שהולחנה ע”י שלום חנוך והפכה אהובה ומוכרת ושיר הנושא העוצמתי שמסיים את האלבום בטון חגיגי. ישנם גם שירים פחות מוכרים המשקפים את כישרון ההלחנה של רביץ. “כמו אל מים” הדרמטי בעל הסולם המינורי שמתחיל כבלדה מתוזמרת והופך עם הפזמון לאגרסיבי.
האלבום מוכר כטוב באלבומיה של רביץ עם הוורסטיליות שבו ועם זאת, עם טון אחיד וברור של זמרת יוצרת בשיא יצירתה עם כוונה אמנותית ברורה. שיריו היו ונשארו נכסי צאן ברזל בפסקול המוזיקה הישראלית.
