גשם הוא אלבומו השני של הזמר והיוצר מאיר בנאי שיצא בדצמבר 1987. האלבום מהווה נקודת ציון בפריצתו הגדולה של בנאי לזרם המרכזי במוזיקה הישראלית. בשלוש וחצי השנים שעברו בין האלבום הנוכחי לאלבומו הראשון שזכה להצלחה מתונה יחסית, בנאי השתתף במספר פרויקטים כמו מופע משירי נחום היימן במסגרת להקת חופים ומשחק בסרטו של אבי נשר “שוברים”, לו הלחין את “שירו של שפשף” שהפך להיט.
כל המילים והלחנים באלבום נכתבו על ידי מאיר בנאי ועל ההפקה הופקד מתי כספי. “גשם” היה אחד האלבומים שהיוו את צליחת האתגר שלקח עליו כספי בהפקת שירים עם גוון של רוק שבאו לידי ביטוי בהפקת האלבום של בנאי ואלבום הבכורה של ריקי גל שיצא חצי שנה לפני כן. לאחר שגובש הרכב הנגנים שכלל בין היתר חוץ מבנאי עצמו, גם את כספי על קלידים וכלי הקשה והמתופף הנודע ז’אן פול זימבריס, הוקלטה המוזיקה תוך שבוע באולפן. בנאי, ששר את מילותיו על גבי המוזיקה, סיים את כל התפקידים במשך שלוש וחצי שעות.
“גשם” הינו אלבום אישי מאוד ומתוכו משתקפת דמותו של בנאי העובר בין מצבי רוח משתנים. האלבום כולל שמונה רצועות בסך הכל, בהם מספר שירים שהפכו להיטים אהובים שמושרים ומושמעים עד היום כמו “אל תלכי מכאן” ן”תגידי אש תגידי מים” עם השפעות של פ’אנק, “הלילה של אתי” הארוך והמלנכולי ו”אצלך בעולם” שהפך ללהיט עצום וזכה לאינספור גרסאות כיסוי. שיר הנושא, שהוא גם השיר האחרון באלבום, נכתב בהשפעת משפט מסרטו האייקוני של מרטין סקורסזה “נהג מונית”, הפך להיט ענק עם ביצועו הדרמטי והמרגש של בנאי.
תוך מספר חודשים מכר האלבום עשרים אלף עותקים והגיע למעמד של “אלבום זהב”. “גשם” הנסיק את הקריירה של מאיר בנאי והציב אותו כחוליה חשובה בשושלת המפוארת של משפחת האמנים המפורסמת.
