ליין סטאלי, הסולן האגדי של Alice in chains, נודע בזכות קולו הייחודי, שהפך לאחד המזוהים עם סצנת הגראנג’ של סיאטל בתחילת שנות ה-90′.
סטאלי נמשך עוד מילדותו ללהקות רוק כבד ומטאל, והתחיל את דרכו המוזיקלית בגיל 12 כמתופף – שחלם להיות זמר. בהיותו בתיכון, נקרתה בדרכו ההזדמנות, והוא הצטרף ללהקת תיכוניסטים בשם Sleze שחיפשה סולן. הוא הציג את עצמו כמתופף שחולם לשיר, ולאחר שפתח את פיו באודישן ונשמע הקול המכשף שעתיד לכבוש את עולם הרוק מספר שנים קדימה – חברי הלהקה הנדהמים מיהרו לצרף אותו ללהקה.
Sleze ניגנה בעיקר קאברים בסגנון גלאם מטאל. לאחר כשנתיים שינתה את שמה ל-Alice ‘n’ Chains. הם נמנעו מלקרוא לה ישירות Alice in Chains כיוון שחששו מקונוטציות לעולם ה-BDSM. מלבד מספר הקלטות דמו, הלהקה לא שרדה זמן רב בגלגולה החדש, והתפרקה לאחר שנה, ב-1987.
באותו זמן, סטאלי פגש לראשונה את ג’רי קנטרל במסיבה בסיאטל, ושם נולדה חברות אמיצה ושותפות יצירתית ששינתה את פני הרוק של שנות ה-90. סטאלי הציע לקנטרל, שהיה חסר בית באותו זמן, לגור איתו כשותף. קנטרל העריך לא רק את טוב ליבו של סטאלי, אלא גם את קולו הייחודי, אליו נחשף מספר חודשים לפני כן באחת מההופעות של Alice ‘n’ chains, והציע לו שותפות מוזיקלית – בלהקה החדשה שהקים. לאחר שכנועים רבים סטאלי הסכים להצטרף. הלהקה המשותפת החליפה מספר שמות, ובסופו של דבר נקראה Alice in Chains – בהסכמת חברי הלהקה הקודמת של סטאלי, הפעם בגרסה המילולית הישירה שנמנע מלהשתמש בה בעבר.
אלבום הבכורה של Alice in Chains – Facelift – יצא ב-1990. כל הלחנים ורוב המילים באלבום נכתבו ע”י ג’רי קנטרל, כאשר אחד מיוצאי הדופן היה הסינגל המצליח Man in the box, שאת מילותיו כתב סטאלי. בשיר בלטו יכולת ההגשה וקולו המיוחד של סטאלי.
בעוד שבתחילת דרכה של הלהקה, קנטרל הלחין וכתב את רוב השירים, בהדרגה הפך סטאלי למעורב יותר: באלבומם הבא, Dirt, כתב סטאלי את המילים למספר שירים באלבום, בניהם: “Sickman”, “God Smack” ו-“Junkhead”. לראשונה סטאלי השתתף גם בהלחנת השירים, למשל ב- “”Hate to Feel ו-“”Angry chair, שהפך לאחד משיריה הידועים של הלהקה.
מילות השירים של סטאלי נגעו ישירות בהתמכרותו הקשה להרואין. למעשה כבר בעבודה על Dirt, וככל שהתקדמו לאלבומים נוספים, סטאלי מצד אחד פרח יצירתית, והפך בהדרגה להיות שותף שווה לקנטרל בכתיבה והלחנת השירים, אך מצד שני ההתקדמות האמנותית שלו התרחשה במקביל לדעיכה נפשית ובריאותית ככל שהתמכרותו הפכה חמורה יותר, עד שהגיע למצב שבו כבר התקשה להופיע.
המגמות האלו הגיעו לשיאן במסגרת פעילותו בסופרגרופ Mad Season, שהיוותה מעין “להקת גמילה” באמצעות מפלט יצירתי מוזיקלי עבור חבריה. התאבדותו של קורט קוביין ב-94′ הבהילה את סטאלי, שהרגיש שהוא צועד במסלול דומה, והוא הצטרף ללהקה כסולן בניסיון לשקם את עצמו. סטאלי היה הכותב הראשי של מילות השירים באלבומה היחיד של הלהקה – Above. הוא אמנם הגיע לשיאים חדשים מבחינת המעורבות היצירתית שלו ביצירת החומרים ללהקה, אך מבחינה אישית ניסיונות הגמילה לא צלחו, והוא הגיע לשפל ממנו כבר לא חזר.
בנובמבר 1995 יצא האלבום האחרון של הלהקה עם ליין סטאלי שנקרא בפשטות ” Alice in Chain”. מתוך 12 שירים, סטאלי, שהחל לשקוע יותר ויותר, תרם שיר אחד בלבד לאלבום, “Head Creeps”, כאשר דווקא החברים האחרים בלהקה מלבד קנטרל, המתופף שון קיני והבסיסט מייק אינז, משתתפים בכתיבה ותורמים לאלבום הרבה יותר.
המסמר האחרון בארון שבנה לעצמו במשך שנים, ננעץ עם הידיעה על מותה של ארוסתו לשעבר כתוצאה משימוש בסמים בשנת 96′. סטאלי מוכה הדיכאון דעך ונעלם מהרדאר, מתרחק מכל חבריו, עד למותו הטראגי ב-5.4.2002, שמונה שנים בדיוק לאחר התאבדותו של קורט קוביין. אחד הקולות המיוחדים והיפים בתולדות הרוק נדם, בגיל 34 בלבד.
