אליס אין צ’יינס היא אחת מחלוצות סגנון הגראנג’ ואחת מתוך ארבעת הלהקות הבולטות בז’אנר יחד עם נירוונה, פרל ג’אם, וסאונדגארדן. הלהקה תרמה רבות לעיצוב הסגנון והתפתחותו והייתה אחת הלהקות המצליחות ביותר בארצות הברית בשנות ה-90.
בשנת 1984, ליין סטאלי הצטרף כסולן להקת הגלאם מטאל, Sleze, כשנתיים אחרי הלהקה שינתה את שמה ל-Alice N’ Chains בהשראת הסיפור “אליס בארץ הפלאות”, והתפרקה שנה מאוחר יותר בשנת 87. במקביל, ג’רי קנטרל, הקים בשנת 1985 הרכב בשם Diamond Lie שאף הוא התפרק בשנת 87. בקיץ של אותה השנה נפגשו השניים במסיבה בסיאטל והפכו חברים טובים כשסטאלי מציע לקנטרל חסר הבית לעבור לגור איתו. זמן קצר אח”כ הם מקימים הרכב חדש שקיבל את השם Alice In Chains אחרי שסטאלי קיבל מחבריו להרכב הקודם רשות להשתמש בו. ללהקה החדשה צורפו המתופף שון קיני, ואחיה של בת זוגו של קיני, מייק סטאר, בגיטרת בס. כך יצאה לדרך אחת הלהקות החשובות והאהובות ברוק של שנות ה-90.
ביולי 1990 הוציאה הלהקה החדשה את הסינגל הראשון שלה We Die Young, שכתב קנטרל, והיה גם השיר שפתח את אלבום הבכורה שלהם Facelift שיצא כחודש אחרי בו שימש קנטרל כתב את הלחנים ואת מרבית הטקסטים לאלבום. הלהקה סיפקה סאונד כבד שהושפע מסגנון ההבי מטאל וההארד רוק, ובו בעת שילב את ההרמוניות הקוליות של קנטרל וסטאלי שהיו אופייניות ללהקה. השיר השני באלבום Man In a Box, שאת מילותיו כתב סטאלי, היה לשיר הבולט באלבום ולאחד המפורסמים והאוהבים של הלהקה עד היום. האלבום לא נחל הצלחה מסחרית אם כי קיבל ביקורות חיוביות והציב את אליס אין צ’יינס בעמדת זינוק כשנה לפני ההתפוצצות הגדולה של הגראנג’.
בתחילת 1992 הלהקה הוציאה EP (מיני אלבום) שנקרא Sap. הוא כלל שירים יותר אקוסטיים ורגועים ביחס לחומרים שהוציאו עד כה. במיני אלבום התארחו בשירה כריס קורנל מסאונדגארדן ומרק ארם מ-Mudhoney, שתי להקות גראנג’ חשובות, כמו גם אן וילסון סולנית להקת הרוק הוותיקה Heart.
בסוף אותה שנה, בשנת השיא של ז’אנר הגראנג’, יצא האלבום השני של הלהקה, Dirt, שהיה להצלחה הגדולה ביותר שלהם. בעוד שבתחילת דרכה של הלהקה, קנטרל הלחין וכתב את רוב השירים, בהדרגה הפך סטאלי למעורב יותר ולאלבום הזה בנוסף לטקסטים כתב גם לחנים בשירים: “”Hate to Feel ו-“”Angry chair
האלבום היה קודר יותר מקודמיו והרבה להעלות את נושא ההתמכרות לסמים שסטאלי שקע בהם. שירים בולטים נוספים באלבום היו שיריו של קנטרל: Them Bones, Down in a Hole, Rooster ו- Would?. במהלך סיבוב הופעות עולמי לקידום האלבום, הבסיסט סטאר הודיע שהוא עוזב את הלהקה כדי לשהות יותר בחיק משפחתו, שנים מאוחר יותר הוא טען שהלהקה הדיחה אותו בגלל התמכרותו לסמים. מחליפו היה מייק אינז, הבסיסט של אוזי אוסבורן.
בראשית 1994, יצא ה-EP האקוסטי השני של הלהקה Jar Of Flies. סטאלי סיפר שהאלבום נוצר, לאחר סיבוב הופעות עולמי מתיש, כשחברי הלהקה רק רצו לחזור חזרה לאולפן ההקלטות עם גיטרות אקוסטיות ולא חשבו שהמוזיקה שהם ניגנו תצא לאור אי פעם. התוצאה הייתה EP משובח בן שבעה שירים שנכתב והוקלט תוך שבוע בלבד! I Stay Away הקודר, Nutshell שהפך ללהיט גדול ו-No Excuses היו שיריו הבולטים של האלבום.
ב-1995 הלהקה לא פעלה רבות מפאת פעילותו של סטאלי בסופרגרופ Mad Season, שכלל אמנים בולטים מסצנת הגראנג’ והרוק האלטרנטיבי, אך בכל זאת שיחררה בסוף השנה את אלבומם השלישי שנקרא Alice in Chains. סטאלי, תרם שיר אחד בלבד לאלבום, “Head Creeps”, כאשר דווקא החברים האחרים בלהקה מלבד קנטרל, המתופף שון קיני והבסיסט מייק אינז, משתתפים בכתיבה ותורמים לו הרבה יותר. האלבום נחל הצלחה, אך לא באותם מימדים כמו באלבום הקודם, וגם לא הנפיק להיטים גדולים מלבד Heaven Beside You שכתבו קנטרל ואינז. בדיעבד היה זה אלבום האולפן האחרון של סטאלי עם הלהקה.
ב-1996, לאחר שנתיים וחצי שלא הופיעו יחד, אליס אין צ’יינס התארחה בסדרת MTV Unplugged שיצא מאוחר יותר גם כאלבום הופעה, ללא ספק אחד המוערכים והטובים שיצאו מהפרויקט הזה של MTV.
התמכרותו של סטאלי להרואין החריפה עם מותה של ארוסתו בסוף 1996, והלהקה לקחה הפסקה ארוכה מעבודה על חומרים חדשים. קנטרל הוציא את אלבום הבכורה שלו ב-1998 ושאר חברי הלהקה גם כן התחילו לעבוד על פרויקטים צדדיים.
לאחר שנים של מאבק בהתמכרות לסמים, ליין סטאלי מת ממנת יתר בסיאטל באפריל 2002. מותו פירק את הלהקה ששבה והתאחדה מחדש בשנת 2005. בשנת 2006 הצטרף להרכב כסולן הלהקה ויליאם דובל, במקומו של ליין סטאלי ובספטמבר 2009 אחרי כ-14 שנים, יצא אלבומם הרביעי Black Gives Way to Blue. הלהקה הוציאה שני אלבומים נוספים ב-2013 ו-2018 והיא ממשיכה לפעול בהרכב הנוכחי עד היום ובהתאם לראיונות שסיפקו לכלי התקשורת, אלבומם השביעי נמצא כרגע בעבודה.
