ניל יאנג, אחד הקולות הגדולים שיצאו מקנדה, הפך להיות מעין הפסקול של אמריקה, כשהוא מספק כמה מהאלבומים והשירים האהובים ביותר ברפרטואר של המוזיקה הפופולרית האמריקאית. הנער הצעיר שצבר לעצמו שם בסצנה המקומית בקנדה בשנות השישים, החליט עם אמצע העשור לגשת למגרש של הגדולים ועבר ללוס אנג’לס, שם היה ממייסדי ההרכב באפלו ספרינגפילד, טביעת הרגל הראשונה שיאנג דרך בתרבות האמריקאית. עם שירים אייקונים כמו For What It’s Worth שהיו לפסקול הקריאה נגד המלחמה בווייטנאם, הלהקה פרצה לתודעה והייתה לאחת מהלהקות האהובות של החוף המערבי כשהיא משלבת את הפולק והקאנטרי השורשיים עם צבעי הפסיכדליה שהחלה להכות שורשים.
עם פירוק הלהקה, יצא יאנג לקריירת סולו פורייה וארוכה שנמשכת עד היום. עם קול טנור גבוה, טקסטים אישיים ונגינת הגיטרה שלו שמושרשת עמוק במסורת הפולק והקאנטרי, בין אם אקוסטי או דיסטורשן, הפך יאנג לאחד הקולות הבולטים והמשמעותיים בשנות השבעים. לבד, או יחד עם להקת קרייזי הורס שחברה אליו, הוא הוציא כמה מאלבומי הרוק הגדולים של שנות השבעים. Everybody Knows This Is Nowhere, After the Gold Rush, Harvest ו-Rust Never Sleeps, כולם נחשבים לאלבומים האהובים והנמכרים ביותר של יאנג. במהלך שנות השבעים, רשם לעצמו הישגים נוספים כשחבר לסופרגרופ קרוסבי, סטילס ונאש והוציא עמם את האלבום Déjà vu שהיה לאחד האלבומים הגדולים והחשובים בסצנת הפולק רוק.
באמצע שנות השבעים, היה יאנג במשבר אישי עמוק שמתוכו יצאה טרילוגיה שנודעה כDitch Trilogy שכללה את Time Fades Away, On the Beach ו-Tonight’s the Night. השניים האחרונים הפכו גם הם שנים מאוחר יותר, לחלק מהמורשת המוזיקלית העצומה של יאנג. האלבומים בשנות השבעים שיקפו את הסאונד הייחודי שלו שנע בין פולק רוק וקאנטרי אל עבר הארד רוק שזועק לחופש אנושי בסיסי. הפרסונה ששימר לעצמו של מוזיקאי מושרש באדמת אמריקה, הפכה אותו לאייקון תרבותי שנודע בגישתו הבלתי מתפשרת למוזיקה ולערכים שהנחיל בשיריו. בשנות השמונים, יאנג שינה כיוון באופן קיצוני והחל ליצור אלבומי פופ עם הפקת מוזיקה אלקטרונית, שאמנם זוכים כיום להערכה, אך נותרים שנויים במחלוקת. בשנת 1985 הוא מקים יחד עם ווילי נלסון וג’ון מלנקמפ את Farm Aid, קונצרט שנתי למען חקלאי ארצות הברית, שנמשך ברציפות מאז ועד היום.
מאז שנות השמונים ועד ימינו, יאנג ממשיך לחקור טריטוריות שלא ביקר בהן, מוציא אלבומים בקצב מהיר ומשתף פעולה עם אמנים אהובים. כשהוציא ב-1990 את האלבום Freedom, שכלל את הלהיט המחאתי Rockin in the Free World, יאנג כבר הוכתר רשמית כ”סנדק הגראנג'” עם מוזיקת ההארד רוק שיצר וממשיך ליצור, הוא נחשב לאביהן הרוחני של להקות כמו סאונדגארדן ופרל ג’אם שאף ייצרו עמו אלבום משותף בשנת 95 בשם Mirror Ball. עם כל המוניטין ועם פעילותו האקטיביסטית למען השלום, וצדק חברתי, ניל יאנג השיג לעצמו שם של אגדה חיה. האקלקטיות המוזיקלית שלו והטקסטים שנגעו בליבם של רבים הפכו את יאנג לאחד האומנים האהובים והמצליחים בכל הזמנים. גם כיום, הוא ממשיך לפעול, כשהישגיו הולכים לפניו. עם מיליוני מכירות שהביאו אלבום למעמד של פלטינה וזהב, כניסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול ואלבומים שמככבים ברשימות האלבומים הגדולים בכל הזמנים, אין ספק שניל יאנג הוא אחד מגדולי הרוקרים שנחשב לא רק לקול אמריקאי, אלא לקולם של רבים ברחבי העולם.
