Blood on the Tracks הוא אלבומו החמישה עשר של בוב דילן שיצא לאור בינואר 1975. אלבום זה מסמן את חזרתו לחברת התקליטים קולומביה, לאחר שנתיים שעבד עם חברת אסיילום. מדובר באחד מאלבומיו המצליחים של דילן כשהוא חוזר חזרה לטוב והמוכר, אחרי שהקליט מספר אלבומים שכשלו מסחרית וביקורתית. האלבום הוקלט בניו יורק בספטמבר 1974, אך בעקבות החוזה עם קולומביה, הקליט דילן מחדש את רוב השירים במיניאפוליס.
האלבום יצא במהלך תקופה קשה בחייו האישיים של דילן, עם התדרדרות ביחסיו עם אשתו הראשונה, הדוגמנית שרה נוזניסקי, שהסתיימו בגירושין. במשך השנים התפרשו השירים השירים כאוטוביוגרפיים, פרשנויות שדילן הכחיש. על אף שבזמן אמת, האלבום קיבל ביקורות מעורבות, הוא זכה להצלחה מסחרית גדולה כשהגיע לראש מצעד האלבומים בארה”ב ולמקום רביעי במצעד בבריטניה.
הסאונד של האלבום משתנה בהתאם לשירים המנוגנים בהקלטות האלבום: בין שירים עם הרכב מלא לבין שירים בהם דילן שר ומנגן לבדו על גיטרה אקוסטית ומפוחית בליווי גיטרת בס. האלבום כולל כמה משיריו המצליחים והידועים של דילן. לדוגמא, Tangled Up in Blue, שזכה לעניין רב בזכות הטקסט המורכב שלו שהציג מערכת יחסים בתקופות שונות המסופר באופן לא לינארי. שירים ידועים נוספים הם Idiot Wind בעל הסאונד העשיר והמלא עם טקסט נוטף ציניות ו-Shelter from the Storm המגיע לקראת סוף האלבום ובו דילן מנסה למצוא מקום חם בחייו ויחד עם השיר הבא Buckets of Rain מסיימים את האלבום בטון מפויס יותר.
מאז נשאר ונותר האלבום כמונומנט בקריירה של דילן, כשהוא מככב בכמה מרשימות האלבומים הגדולים בכל הזמנים והיה להשראה למוזיקאים רבים ממקומות שונים.
