Highway 61 Revisited הוא אלבומו השישי של בוב דילן שיצא לאור באוגוסט 1965. מדובר באחד האלבומים המכוננים של מוזיקת הרוק ורגע חשוב תרבותית בקריירה של דילן ובעולם המוזיקה הפופולרית. באלבום זה, הושלם סופית המעבר של דילן למוזיקת רוק חשמלית כשהוא נוטש את הפולק ה”טהור” שמתוגבר בשירה וגיטרה אקוסטית בלבד. צעד זה גרר זעם וחילוקי דעת מצעד מעריציו המושבעים שראו במעבר לרוק כ”בגידה”. דילן מצידו המשיך לפעול בדרכו שזיכתה אותו בהצלחה רבה, מעריצים חדשים והשפעה עצומה על אמנים רבים העתידים לבוא.
האלבום הוקלט בשתי תקופות שונות עם שני מפיקים, כשאחד מהסשנים, הוקדש כולו להקלטת השיר המוביל באלבום שהפך לאחד מלהיטיו הגדולים של דילן, “Like a Rolling Stone“. השיר הוקלט עם המפיק הנודע טום וילסון והמוזיקאי המחונן, אל קופר שאלתר את ריף האורגן שנשמע בתוצאה הסופית. שאר השירים הוקלטו עם המפיק בוב ג’ונסטון שליווה את דילן באלבומים רבים, כשגם שם מלווה אותו הרכב רוק שכולל בין היתר את קופר והגיטריסט האגדי, מייק בלומפילד בגיטרה חשמלית.
האלבום כולל שירים שהפכו להיות אייקונים וחשובים בקריירה של דילן וכאמור במוזיקה הפופולרית ונעים בין פולק רוק לגאראז’ רוק גולמי שנשמע כמעט כאילו חוזה את הפאנק. הטקסטים הפכו להיות עוד יותר אבסטרקטיים, כשדילן כותב בסגנון זרם התודעה בעקבות משוררים חשובים של התקופה כמו אלן גינסברג, בן דור הביט שדילן העריץ. שירים כמו Like a Rolling Stone דווקא היו חד משמעיים במשמעות שלהם בעיסוק בדמות שאיבדה כל מה שהיה לה, אחרי שהיה לה הכל.
בין השירים הבולטים באלבום, כאמור Like a Rolling Stone שפותח את האלבום. Ballad of a Thin Man שנשמע כמעין כתב האשמה למעריציו הטהורים של דילן, כשהוא מציב את מר ג’ונס שנמצא בבוהמה הניו יורקית המתוארת בתרחיש אימים סוריאליסטי. והשיר שסוגר את האלבום, Desolation Row, השיר היחיד שלא כולל כלים חשמליים וחוזר לסאונד הישן של דילן., אפוס בן 11 דקות ובו דילן מציב דמויות היסטוריות, בדיוניות ומהתרבות הפופולרית בתרחישים סוריאליסטיים במה שנראה כמו אפוקליפסה בשיאה: אלברט איינשטיין, בטי דיוויס, ת. ס. אליוט, רומיאו ויוליה, כולם מככבים בטקסט הסוריאליסטי של דילן.
עם יציאתו, זכה האלבום בנוסף לקיתונות גם להצלחה מסחרית גדולה והוא נחשב עד היום לאחד האלבומים הגדולים בהיסטוריה של הרוק בזכות האימפקט התרבותי שלו שבמובנים מסוימים מובן את השער לחלום הסיקסטיז. האלבום הגיע למקום ה-3 במצעד האלבומים האמריקאי ו-4 במצעד הבריטי, כשאלפי כותבים ויוצרים מושפעים ממנו במשך דורות.
