The Queen Is Dead הוא אלבום האולפן השלישי של להקת הרוק הבריטית המשפיעה ,The Smiths שיצא בשנת 1986. האלבום נחשב לאחת מיצירותיה החשובות ביותר של הלהקה, ומציג את השילוב של הז’אנרים רוק אלטרנטיבי, אינדי רוק ופוסט-פאנק. הטייטל של האלבום הוא אמירה סאטירית ופרובוקטיבית, המשקפת את נושאי האלבום הכוללים התפכחות, פרשנות חברתית ושנינות. הקאבר של האלבום כולל תצלום של השחקן הצרפתי אלן דלון מהסרט L’Insoumi, כאשר דמותו של דלון, בהבעה החידתית והמהורהרת שלו, לוכדת את מצב הרוח המלנכולי אך המתריס שמאפיין את האלבום. העטיפה האייקונית הזו הפכה לשם נרדף לאסתטיקה של הסמית’ס והיא מוכרת כאחת מעטיפות האלבומים האייקוניות ביותר בכל הזמנים. שם האלבום משמש כהצהרה נועזת על מרד נגד הסמכות, במיוחד של המלוכה הבריטית., ומשקף את עמדתה של הלהקה נגד נורמות חברתיות וערכים מסורתיים, כאשר השירים עצמם מכילים של התרסה והתנגדות.
מבחינה מוזיקלי, האלבום מאופיין בריפי הגיטרה של ג’וני מאר, הבס של אנדי רורק, והשירה הייחודית של סטיבן מוריסי. האלבום כולל שילוב של המנוני רוק אינדי אופטימיים ובלדות מלנכוליות, המציגים את הרבגוניות ואת יכולת כתיבת השירים של הלהקה. אחד החידושים של האלבום הוא שילוב השפעות מוזיקליות מגוונות, החל מרוקבילי ופאנק ועד למוזיקה עממית וקלאסית. רצועות כמו Bigmouth Strikes Again כוללים מנגינות מדבקות ומילים שובבות, בעוד There Is a Light That Never Goes Out מציג את היכולת של הסמית’ס לבצע בלדות נוקבות ומרגשות. שיר זה נחשב לעתים קרובות כיצירה החשובה ביותר של הלהקה, אך רצועות נוספות כמו The Queen Is Dead, המעבירה ביקורת נוקבת על המלוכה הבריטית, ו-Cemetery Gates הכוללת משחקי מילים ורפרנסים ספרותיים המאפיינים את סגנונו הלירי של מוריסי, שווים האזנה גם הם. הרצועה הסוגרת את האלבום, Some Girls Are Bigger Than Others, חוקרת נושאים של תשוקה, יופי ואהבה נכזבת, כאשר השנינות ומשחקי המילים הייחודיים של מוריסי מוסיפים שכבות של מורכבות לנרטיב הלירי; המילים מציירות תמונה חיה של כמיהה רומנטית ותסכול ממשהו בלתי ניתן להשגה.