Violator הוא אלבומה השביעי של להקת דפש מוד שיצא לאור במרץ 1990. זהו אלבומה המצליח ביותר מסחרית הכולל כמה מלהיטיה הגדולים שחרשו את המצעדים וממשיכים להיות קונצנזוס גם כיום.
לאחר שסיימו את סיבוב ההופעות שקידם את אלבומם האחרון עד אז Music for the Masses בו הופיעו לפני קהלים גדולים, התכנסה הלהקה להקליט את אלבומם הבא כשהיא נוקטת במתודה שונה. עד אז, גיטריסט הלהקה מרטין גור היה כותב ומקליט גרסאות דמו של השירים, כששאר חברי הלהקה היו מקליטים את תפקידם על אותם דמואים עד לקבלת התוצר הסופי.
הפעם עם כניסת שנות התשעים, החליטו חברי הלהקה להשתמש ברעיונות הבסיסיים של גור, כשהם מפתחים אותם וכותבים את השירים יחדיו. אל ההפקה הצטרף מארק אליס הידוע בכינויו Flood, שנודע בזכות עבודתו עם ניו אורדר וניק קייב ולאחר מכן, התפרסם בזכות עבודתו עם להקות ואמנים כמו U2, פי ג’יי הארווי והסמאשינג פאמפקינס.
שמונה חודשים לפני צאת האלבום, הוציאה הלהקה את הסינגל הראשון מתוכו Personal Jesus. הסינגל שנכתב בעקבות קריאה בספרה של פרסיליה פרסלי “אלביס ואני”, לא השאיר את הקהל אדיש וזכה להצלחה גדולה בעיקר בארה”ב. השילוב בין אלקטרוניקה לבלוז לא נשמע באותה תקופה וגרר תגובות נלהבות על אף הכותרת הבעייתית. סינגל נוסף מהאלבום שהפך לאחד משיריה הידועים ביותר של הלהקה הוא Enjoy the Silence שבמקור היה אמור להיות בלדה אך עם התעקשותו של קלידן הלהקה אלן ווילדר, הוא הוקלט ויצא בגרסה קצבית יותר שהפכה ללהיט על זמני.
האלבום זכה להצלחה מסחרית עם יציאתו כמו גם לביקורות נלהבות מקיר לקיר ונחשב לקונצנזוס גם בקרב מבקרים שנטו לזלזל בדפש מוד עד לאותו רגע. האלבום היה להשראה בקרב מוזיקאים רבים, כמו גם על יוצרים במוזיקת הטכנו שהתפתחה בדטרויט. האלבום השפיע גם על להקות הדאנס פאנק ששילבו גיטרות עם מקצבי דאנס של רחבת הריקודים וכן על להקות מטאל שקיבלו השראה מהאווירה המלנכולית והאפלה של האלבום.
