פלונטר הוא אלבומו הראשון של הזמר רמי פורטיס שיצא לקראת שלהי 1978. האלבום נחשב לפורץ דרך במוזיקה הישראלית בהיותו הראשון מסוגו שהניע את תנועת הרוק האלטרנטיבי שבז לקונבנציונליות, לשמרנות, למוזיקה הפופולרית ולממסד, בעודו יוצר מוזיקה רועשת, קצבית ומחאתית על רקבון החברה הישראלית בהשפעת מהפכת הפאנק ששטפה את אנגליה שנה לפני כן.
פורטיס, בן לאב ממוצא איטלקי ואם יוצאת עיראק, שירת במלחמת יום כיפור בנ”מ. חוויה טראומתית שהשפיעה עמוקות על חייו של הזמר הצעיר שהביע את הקושי וההתמודדות בשיריו העתידיים. את דרכו המוזיקלית החל בשנת 1975, כשהוא משמש כפועל במה בהופעותיה של “תמוז” שנתנו לו לנגן בהפסקות של ההופעה. כבר אז, הציג את סגנונו החריג והתנהגותו האקסצנטרית שמשכה את עיניהם ובעיקר את אוזניהם של כמה מהמוזיקאים הידועים בארץ.
אחד מהם היה, חיים רומנו, גיטריסט העבר של להקת “הצ’רצ’ילים” שעבד באותה התקופה עם תמוז ומאוחר יותר עם אריאל זילבר, שהחליט להפיק מוזיקלית את אלבומו הראשון של פורטיס. האלבום כלל עשרה שירים שכולם הולחנו על ידי פורטיס בהשפעת מוזיקאים אייקוניים שהיו לו להשראה כמו דיוויד בואי ופיטר האמיל וכן להקות הפאנק שהתפוצצו באותה תקופה, כמו הראמונס, הבאזקוקס, הסקס פיסטולס והקלאש. שלושה מהטקסטים כתב פורטיס עצמו וכל היתר נכתבו על ידי חברו סמי בירנבך, שחזר מאנגליה לאחר שהתערה בסצנת הפאנק.
השירים היו הלם מוחלט עבור הקהל הישראלי. שירי פאנק אגרסיביים שבזו לממסד והיללו אורח חיים אלטרנטיבי. בין השירים הידועים, הפתיח “דבש”, “רד מעל מסך הטלוויזיה שלי” שהיה להיט בזמנו ושודר בהופעה טלוויזיונית ייחודית, “שמש לך מצפים” שהיה לניסיון הראשון בארץ ליצירת מוזיקת רגאיי בעברית, ושיר הסיום, “אינקובטור”, שהיה למניפסט של פורטיס עם גיטרה אקוסטית לבדו וביצוע ווקאלי מוטרף כשהוא מספר על היותו חריג בעולם.
עם צאתו “פלונטר” לא זכה להצלחה ואחרי ניסיונות נוספים של פורטיס בחו”ל, הוא החליט לפרוש מעולם המוזיקה, החלטה שיחזור ממנה. יעבור עשור עד שפורטיס יוציא את אלבומו השני ויהפוך לאחד הדמויות המרכזיות והחשובות בעולם הרוק. גישתו והתנהגותו האקסצנטרית/הומוריסטית יחד עם המוזיקה החתרנית הובילו לכינויו בסצנה “המשוגע”, כשהוא נחשב יחד עם “פלונטר” כפותח השער לזרם האלטרנטיבי ולמאות אמנים ולהקות רוק אלטרנטיבי ופאנק רוק אנטי ממסדי, ועדיין מוכר ואהוב גם בפסקול הישראלי המיינסטרימי.
