Jagged Little Pill הוא אלבום האולפן השלישי של הזמרת-היוצרת הקנדית אלאניס מוריסט, שיצא ב-1995 ולמעשה אלבומה הבינלאומי הראשון, שכן השניים הקודמים יצאו בקנדה בלבד. האלבום נחשב לאחד האלבומים האייקוניים והמשפיעים ביותר של שנות התשעים, אשר זכה לביקורות חיוביות ולהצלחה מסחרית נרחבת. שם האלבום (מאנגלית: גלולה קטנה ומשוננת) מתייחסים למגוון הזהויות האנושיות, ויכולתן לבקש ריפוי עקב חוויות קשות כמו תקיפה מינית והתמכרות. מבחינה מוזיקלית, האלבום מאופיין בשילוב אקלקטי של רוק, פופ והשפעות אלטרנטיביות, עם הקול הייחודי של מוריסט וסגנון כתיבת השירים הייחודי שלה. האלבום כולל שילוב של נגינה חשמלית ואקוסטית, עם גיטרות, תופים וקלידים, כאשר גם המפיק גלן באלארד מילא תפקיד משמעותי בעיצוב הסאונד של האלבום, ושיתף פעולה עם היוצרת מוריסט כדי ללכוד את האנרגיה הגולמית והעוצמה שלה אל תוך ההקלטה.
אחד האלמנטים הבולטים באלבום הוא החקירה הכנה שלו של חוויות אישיות ומאבקים רגשיים, תוך התמודדות עם נושאים כמו אהבה, בגידה, כעס והעצמה – בכנות בלתי מתפשרת מצד הכותבת. גישתה חסרת המורא של מוריסט לכתיבת שירים, יחד עם שנינותה, קנו את המאזינים ואת המבקרים כאחד, והפכו אותה לאחת הזמרות היוצרות החשובות במוזיקה. האלבום מציג כמה שירים מפורסמים ומשפיעים שהפכו להמנונים: הסינגל הבינלאומי הראשון, You Oughta Know, נחשב מהשירים הכי פרובוקטיבים באלבום, המתאר מערכת יחסים כושלת, ואת נקודת מבטה של האישה בסיטואציה בה הגבר ממנו נפרדה יוצא עם בחורה חדשה. בנוסף, בשיר זה ניגנו הגיטריסט דייב נבארו והבסיסיט פלי מלהקת רד הוט צ’ילי פפרז.
רצועות בולטות אחרות כוללות את Hand in My Pocket שהפך במהרה להמנון של חוסן וקבלה עצמית, Ironic המתעסק באופן מתוחכם בסיטואציות אבסורדיות ואירוניות בחיים, ו-Head Over Feet, שיר אהבה מרגש המציג דווקא את הצד הרך יותר של מוריסט. האלבום זכה לשני פרסי גראמי, הראשון בפרס אלבום השנה, והשני בפרס אלבום הרוק הטוב ביותר (שניהם ב-1996), מה שחיזק את מעמדו כאלבום קלאסי בתרבות הרוק, אשר מהווה השראה לדורות של מאזינים עד היום.
