Grace הוא אלבום האולפן היחיד אך המכונן של הזמר והיוצר ג’ף באקלי, שיצא ב-1994. באקלי, שנולד לשושלת של כישרונות מוזיקליים, היה בנו של זמר הפולק המפורסם טים באקלי, שמותו הטרגי בגיל 28 השפיע עמוקות על חייו ועל המוזיקה של בנו. למרות שמעולם לא הספיק להכיר את אביו, ג’ף ירש את הגנים המוזיקליים של טים ויצא למסע אמנותי משלו, שהגיע לשיאו ביצירת האלבום – שנותרה אחד האלבומים המפורסמים ביותר של שנות ה-90.
מתוך מגוון מגוון של השפעות, כולל פולק, רוק, בלוז וג’אז, האלבום מציג את המנעד הקולי הרחב ואת ההגשה המרגשת של באקלי; הפלצטו הרודף ונגינת הגיטרה הווירטואוזית שלו הושלמו על ידי עיבודים מעניינים וטכניקות הפקה חדשניות, מה שיצר צליל נצחי וייחודי לחלוטין. אחד ההיבטים החשובים ביותר באלבום הוא היכולת של באקלי למזג בצורה חלקה ז’אנרים וסגנונות. מהיופי הבלתי מעורער של הקאבר שלו לשיר הללויה של לאונרד כהן, ועד העוצמה הגולמית של Mojo Pin, כל שיר באלבום מציע הצצה לנשמתו של באקלי, וחושף עומק של רגש ופגיעות כה נדירים במוזיקה המודרנית.
מבחינת סאונד, האלבום מציג מגוון רחב של טקסטורות וצבעים מוזיקליים, כאשר באקלי מציג את הרבגוניות שלו כסולן וגם כגיטריסט. שירים כמו Last Goodbye ו-Grace מדגישים את עבודת הגיטרה המורכבת של באקלי, את השירה העוצמתית שלו והנוכחות הקולית הבלתי נשכחת. בנוסף, מלבד ‘הללויה’, האלבום כולל קאברים נוספים כמו Lilac Wine המוכר בעיקר בגרסתה של נינה סימון, והמזמור Corpus Christi Carol מימי הביניים – מה שמציג את כישוריו של באקלי גם במתן פרשנות לשירים קיימים. האלבום מכר כשני מיליון עותקים ברחבי העולם וזכה לתשבוחות ממבקרי המוזיקה. באופן טראגי, חייו של באקלי נקטעו זמן קצר אח”כ כאשר טבע בנהר ב-1997, והותיר אחריו מורשת שממשיכה להדהד בקרב מעריצים ברחבי העולם.
