“My Pain is Self Chosen” – כך פותח קולו השמיימי של ליין סטאלי את השיר River of deceit””, לצלילי הגיטרה העדינים של מייק מקריידי. במובן מסוים, המילים האלה, שנכתבו על ידי סטאלי בהשראה ישירה מהספר “הנביא” של חליל ג’ובראן, אותו קרא בזמן העבודה על האלבום, שיקפו את הלך הרוח שהביא להקמתה של הסופרגרופ Mad Season.
מקריידי, הגיטריסט של Pearl Jam, פגש את הבסיסט ג’ון בייקר סאנדרס מלהקת Walkabouts במרכז גמילה בסיאטל. הם הפכו חברים טובים שהחליטו לקחת את עצמם בידיים ולהקים פרויקט צד מוזיקלי, אליו גייסו גם את המתופף ברט מרטין מלהקת ה-Screaming Trees. בהמשך פנה מקריידי גם לחברו ליין סטאלי, מלהקת Alice In Chains, להצטרף כסולן הלהקה, בניסיון לעזור גם לו להתרומם מתהומות ההתמכרות והכאב. ל”קבוצת הגמילה” הזו החליטו בסופו של דבר לתת את השם Mad Season, ביטוי שמציין את התקופה בה פטריות ההזיה בשיא פריחתן.
הם הרכיבו יחד אלבום ייחודי, שבו כל אחד מהחברים התבטא יצירתית באופן שבו לא בהכרח העזו בלהקות האם שלהם. מארק לאנגן, מחלוצי הגראנג’, גם הוא לקח חלק ביצירת האלבום והשתתף בכתיבת שניים מהשירים (“Long gone day”, I’m above””), וגם תרם את קולו בשירה לצד ליין סטאלי. יתר המילים נכתבו ובוצעו כולן על ידי סטאלי. עטיפת האלבום צוירה ועוצבה גם היא ע”י סטאלי, בהשראת תמונה משותפת שלו ושל ארוסתו לשעבר.
חלק מהשירים “מסגירים” את שורשיהם של יוצרי האלבום: הסינגל “I don’t know anything” היה בקלות יכול להכלל באחד האלבומים המוקדמים של אליס אין צ’יינס, ולעומתו הסינגלים “River of Deceit” ו-“Wake up” מתכתבים במידת מה עם ה-Feel הרגוע והבלוזי יותר של Jar of Flies, המיני-אלבום של אליס אין צ’יינס שיצא בשנת 94. גם חותם הגיטרה ה”פרל ג’אמי” של מקריידי ניכר בשירים (למשל ב-“I’m above”).
אולם Above התעלה על סך חלקיו, במובן זה שלא היה רק היתוך של פרל ג’אם עם אליס אין צ’יינס, אלא יצירה שאמנם מוגדרת כאלבום גראנג’, אך בפועל מערבת סגנונות שונים, במסע אקספרימנטלי בין בלוז, ג’אז, פסיכדליה (“November Hotel”), ואפילו נגיעות לטיניות (“Long gone day”). אפשר להתייחס אליו כגרסה בוגרת ומפוכחת של הגראנג’ שהגיעה עם מורכבות ועומק שהביאו איתם חברי הלהקה, שכבר עברו דבר או שניים, מוזיקלית ואישית.
למרבה הצער לא זכינו לראות את ההמשך של ההתפתחות האומנותית שהתחילה והסתיימה באותו אלבום מיוחד. ה”שיקום” אותו קיוו להשיג דרך היצירה לא עבד כמתוכנן: ליין סטאלי, שהתבשר ב-96‘ על מותה של אהובתו המונצחת על עטיפת האלבום, מעולם לא התאושש מכך. בשנת 2002 הוא מת ממנת יתר לאחר דעיכה ארוכה. הבסיסט בייקר סאנדרס מת גם הוא ממנת יתר בשנת 99′. הניסיונות להחיות את Mad Season לאחר שנים, עם מארק לאנגן במקומו של סטאלי – לא צלחו. למרבה הטרגדיה גם לאנגן מצא את מותו בטרם עת בשנת 2022.
הם כעת יחדיו שם למעלה, ולנו נותר להתנחם כאן על הקרקע עם “Above” החד פעמי והנפלא.
